עמל"ע 55206-09-12

תקציר

מדובר בערעור ובערעור שכנגד על החלטת בית הדין המשמעתי הארצי, שקיבל חלקית את ערעורו של עו"ד שי רוטנשטרייך על החלטת הוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין. הוועדה המחוזית האשימה את רוטנשטרייך בכמה מעשים לא אתיים כלפי לקוחו לשעבר, ניב רז חיים. בין היתר, שימוש במידע שהושג כעורך דין נגד מרשו, ניסיון לסחוט מהם כספים ודיווח כוזב לרשויות השונות. בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את רוטנשטרייך בכל סעיפי האישום וגזר עליו הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, פיצוי כספי ותשלום הוצאות וקנס. שני הצדדים ערערו לבית הדין הארצי למשמעת, שזיכה את רוטנשטרייך מחלק מהאישומים, אך אישר אחרים. בית הדין גם המתיק את העונש להשעיה למשך 72 חודשים ו-36 חודשי מאסר על תנאי נוספים. לאחר מכן ערערו שני הצדדים לבית המשפט העליון. רוטנשטרייך טען כי לא התקיימו יחסי עורך דין-לקוח, כי תלונותיו לרשויות מוצדקות וכי ממצאי הערכאות הנמוכות אינן נכונות. הוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין ביקשה להחמיר בעונש וביקשה להרשיע את רוטנשטרייך באישומים נוספים, בהם זיוף מסמכים. שופט בית המשפט העליון הסכים עם ממצאי הערכאות הנמוכות יותר, לפיהן התקיימו יחסי עורך דין-לקוח וכי רוטנשטרייך הפר את חובת החיסיון והנאמנות. השופט גם הסכים עם זיכויו של רוטנשטרייך על ידי בית הדין המשמעתי הארצי בכמה אישומים בשל חוסר ראיות ואישר את גזר הדין. לבסוף דחה השופט את שני הערעורים, הותיר את החלטת בית הדין המשמעתי הארצי על כנה, והורה לכל צד לשאת בהוצאותיו.