עת"מ 1151/07

תקציר

התביעה, שניתנה על ידי השופט משה סובל, עוסקת במכרז שהגישו שתי חברות, העותרת ומטרופוליס, להפעלת קווי שירות אוטובוסים בתחבורה ציבורית. העותר טען כי יש לדחות את הצעתה של מטרופוליס מאחר שהוגשה באיחור ובמקום שונה מהקבוע במכרז. לדברי מנכ"ל העותר, הצעתה של מטרופוליס הוגשה דקות ספורות לאחר המועד האחרון במקום שלא צוין במכרז. עם זאת, המשיבים, לרבות מטרופולין ומשרד התחבורה, הגישו תצהירים לפיהם ההצעה הוגשה במועד ובמיקום הנכון. לטענתם, שינוי המיקום להגשת ההצעות, מחדר 310 ללובי, נועד להקל על כל המציעים ולחסוך להם זמן. בית המשפט פסק לטובת המשיבים, בקובעו כי העותר לא הביא ראיות מספיקות לסתור את חזקת התקינות המוקנית לרשויות המינהליות. השופטת קיבלה את גרסת המשיבים, שקבעה כי הצעתה של מטרופוליס הוגשה עד השעה 11:55, חמש דקות לפני המועד האחרון, וכי שינוי המיקום לא היטיב עם מטרופוליס באופן בלתי הוגן, שכן נמסר לכל המציעים כי הצעות יתקבלו בחדר 310. זאת ועוד, טענת העותרת כי יש לדחות את הצעתה של מטרופוליס אך ורק על סמך מקום הגשתה לא נחשבה כטענה תקפה, שכן הבניין היה גדול, והגשת ההצעה במקום אחר בבניין, למקבל מורשה, לא נחשבה לפגם מהותי. השופט דחה גם את טענת העותר בדבר העדפתו הנטענת של מר נבון וכוונותיו הפסולות כלפי מטרופוליס. העותר טען כי מר נבון, נציג משרד התחבורה, ירד ללובי בשעה מסוימת כדי לסייע למטרופוליס להגיש את הצעתה במועד. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לכך, וההסבר של מר נבון - שהוא ירד ללובי כדי להקל על כל המציעים - נחשב סביר יותר. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והוראת השעה הוסרה. העותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. פסק הדין ניתן ביום 1.5.2008, בהעדר הצדדים המעורבים.