פש"ר 49855-03-18

תקציר

פסק הדין דן בתשתית המשפטית סביב הליכי פשיטת רגל ודרישת תום הלב מצד החייב. היא מתעמקת בשני השלבים של הליכי יצירת חובות וכינוס נכסים, ומדגישה כי על החייב לנהוג בהגינות ובתום לב כלפי נושיו. במקרה הנדון, השופט מגיע למסקנה כי החייב לא פעל בתום לב. הם מוצאים כי התנהלותה של החייבת בכך שאפשרה לאביה לנהל עסק על שמה ללא שליטה בפועל מהווה רשלנות וחוסר חשש לצבירת חובות. יתר על כן, החייב לא הצליח להסביר באופן משכנע את נסיבות סגירת החנות וצבירת החובות. השופט מתחשב בגילו הצעיר של החייב ובאילוצי משפחתו, אך בסופו של דבר מחליט כי גורמים אלה אינם גוברים על חוסר תום הלב. עם זאת, למרות הנסיבות המצביעות על חוסר תום לב, השופטת פוסקת לטובת מתן אפשרות לחייבת לממש את זכויותיה בהליך. הם מציעים תוכנית פירעון הדורשת מאמץ ניכר מצד החייבת לפרוע לנושיה. עוד מורה השופט למנהל המיוחד לבחון את תביעות החוב של החייב ולעדכן את מצב החוב הנוכחי. התיק אמור להיבחן בפברואר 2021, ולחייב יש עד ינואר להסכים להצעה או לנסות לקבל את הסכמת הבנקים.