ע"א 25179-07-11

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך נדל"ן, שבו המתווך רודה תבע דמי תיווך עבור עסקה שהושלמה. רודה הציג נכס לקונה פוטנציאלי, שיוצג על ידי רייף. עם זאת, הנכס היה תחת השגחתו הבלעדית של מתווך אחר, שקלרס. רודה היה מודע לבלעדיות, אך נמנע מלגלות זאת לקונה. כתוצאה מכך, בסופו של דבר פנתה הרוכשת ישירות לשקלר והשלימה באמצעותה את העסקה. על בית המשפט להחליט האם רודה זכאית לדמי תיווך. נקבע כי רודה הפר את חובת הגילוי בכך שלא יידע את הרוכש על הסכם הבלעדיות. הפרה זו מנתקת כל קשר סיבתי בין מאמציו של רודה לבין העסקה שהושלמה. בנוסף, גם אם הקשר הסיבתי לא נותק, התנהלותו הלקויה של רודה בכך שעקפה את המתווך הבלעדי ואי גילוי מידע חיוני לקונה, מצדיקה שלילת דמי תיווך. רודה בחר להגיש את תביעתו נגד הרוכש ורייף במקום נגד שקלר, מה שמגביל את היקף הדיון למקרה ספציפי זה. השופט מדגיש את חשיבות ההגנה על הסכמי בלעדיות ומציין כי מעשיו של רודה, לרבות ניסיון ליצור קשר ישיר עם המוכר, מוטלים בספק. הקשר הישיר של הרוכש עם שקלרס, שהוביל להצלחת העסקה, נעשה באופן עצמאי ובתום לב, ללא כל תרומה משמעותית מצד רודה. סיכומו של דבר, הערעור לתבוע דמי תיווך מהקונה ורייף נדחה בשל אי מילוי חובת הגילוי של רודה כלפי לקוחו. הוצאות הערעור מוטלות על רודה בסך 7,500 ₪ ו-2,500 ₪ למשיבים 1 ו-2, בהתאמה. החלטת השופט התקבלה בהעדר הצדדים, וההוצאות ישולמו כמפורט להלן.