ת"א 48656-12-14

תקציר

התובע הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד הנתבעת, קרנית, בטענה כי נפגעו בתאונת פגע וברח. עם זאת, קרנית חלקה על כך וטענה כי התובעת נפגעה בקטטה ולכן אינה זכאית לפיצויים. השופט פסק לטובת קרנית וקבע כי חסרות ראיות חיצוניות התומכות בטענת התובע כי רכב היה מעורב בתאונה. השופטת הצביעה על סתירות בראיות התובע, לרבות סתירות בנסיבות התאונה כפי שתוארו על ידי התובע, אמו ומסמכים רפואיים רשמיים. יתר על כן, התובע לא הביא עדים כלשהם שיתמכו בטענתו, דבר שיכול היה לחזק את עדותו כבעל דין יחיד. השופט מצא את גרסתו של התובע לאירועים מדהימה, לא אמינה ולא עקבית, וציין כי אופי הפציעות שלו תואם יותר קטטה מאשר תאונת פגע וברח. בנוסף, הטיל השופט ספק במהימנותה של תעודה משטרתית שהגיש התובע כראיה, בהתחשב בכך שהיא הונפקה חודשיים לאחר האירוע ועל סמך פרטיו של התובע עצמו. נוכח סתירות אלה והיעדר ראיות תומכות, דחתה השופטת את התביעה, וחייבה את התובעת לשלם לקרנית שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 10,000 ₪, תוך שנצברו הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.