ע"א 827/82

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון התייחס לפרשנותו של סעיף 2ב לחוק משפחות חיילים שנהרגו בקרב (גמול ושיקום). הסעיף מניח כי מותו של חייל במהלך השירות הוא תוצאה של השירות האמור, אלא אם כן הוכח אחרת. בפסק הדין הובהר כי נטל ההוכחה נופל על פקיד התגמולים להביא ראיות הסותרות את החזקה, אשר ניתן לעשות זאת הן באמצעים חיוביים והן באמצעים שליליים. אמנם יש לפרש את החוק באופן ליברלי לטובת התובע, אך אין די בהוכחה כללית או סטטיסטית; במקום זאת, על הראיות להתייחס באופן ספציפי למקרה הנדון. במקרה הנוכחי, החיילת המנוחה נפטרה ממחלה ממארת במהלך שירותה. בית המשפט קבע כי קצין התגמולים הוכיח די הצורך, בדרך של ביטול, כי המחלה לא נגרמה על ידי גורמים או נסיבות הקשורות לשירות. לפיכך, החזקה הופרכה, והערעור, שביקש להכיר במוות כנגרם בשירות, התקבל. בכך בוטלה החלטת בית המשפט המחוזי לטובת המשיבים – הוריו של החייל. על פי דעת הרוב, קצין התגמולים כיסה בהצלחה את כל התחומים, לרבות גורמים סביבתיים ואישיים הקשורים לשירותו של החייל, למרות הגורמים הלא ידועים למחלה. עם זאת, השופט א' ברק חלק על כך, בקובעו כי לא נשללה האפשרות שהמחלה נגרמת על ידי נגיף או זיהום, ולכן החזקה הייתה צריכה לעמוד לטובת המשיבים.