ע"א 3573/15

תקציר

הערעור התקבל, תוך ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כאשר הקבלן נמצא רשלן כלפי המערערת. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת אחריות הקבלן, מעורבותם של צדדים שלישיים או רביעיים והיקף הנזקים והאשם התורם. בית המשפט ציין כי הערעור התמקד בהחלת הדין על עובדות מבוססות, וחשף מחדל בפסק הדין הראשוני שקבע כי הקבלן לא התרשל. בערעור נטען לרשלנות הקבלן בהשארת פתח מסוכן ולא מכוסה בבית פרטי, והנגשתו חרף מכשולים. הודגש כי אף שהגישה דרשה מאמץ, ניתן היה לצפות מראש שמישהו ינסה זאת, כפי שהוכח בפציעתו של המערער כתוצאה מנפילה. בפסק הדין נקבע כי רשלנות מתבססת לא רק על התנהגות בלתי חוקית אלא על סטייה מנורמות בטיחות סבירות. אחריותו של הקבלן עמדה למרות ההקפדה על תוכניות בנייה, תוך הדגשת האחריות למנוע סיכונים ברורים – כגון פתיחה לא בטוחה – במיוחד בסביבת מגורים. נקבע כי הקבלן יכול היה לצפות תאונה כזו בהינתן התרעה מוקדמת על סכנה והתקנת שילוט אזהרה, וקבע כי אמצעים אלה אינם מספיקים למפגע כזה. בעוד שגורמים אחרים כמו פעולות המשכירים עשויים להשפיע על חלוקת האחריות, נקבע כי על הקבלן חלה חובת זהירות שהופרה. פסק הדין דחה גם את הטענות לפיהן המערער נשא באשמה תורמת מכרעת לנזקיו, וקבע כי יש לחלוק באחריות, תוך הבהרה נוספת בהמשך ההליכים. יש לבחון מחדש את הנזקים והחבות, כאשר המשיבים יישאו ביחד בשכר טרחת המערער.