רע"א 44110-08-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של השופט אילן דפדי מבית משפט השלום בתל אביב-יפו הנוגעות לזימונו של עד, מר ברקן. הבקשה נדחתה בנימוק שאין זה מאינטרס הצדק לדון בערעור בשלב זה, וכי החלטות הערכאה הנמוכה יותר אינן מנוגדות לדין. התביעה הראשונית הייתה תביעה לחשבונות וצווי מניעה שהגיש אביזוהר נגד מונפרד, חקלאים המגדלים את זן הפפאיה ספאיה. מונפרד הגיש תצהיר עדות ראשונית מטעם מר חמי ברקן, אך מאוחר יותר חזר בו ברקן מנכונותו להעיד. לאחר סדרת דיוני הוכחות, הוחלט להסיר את תצהירו של ברקן מהתיק בשל היעדרותו וחוסר התעקשות בא כוחו של מונפרד לזמן אותו. לאחר מכן ביקש מונפרד להחזיר את תצהירו של ברקן, בטענה כי עדותו נחוצה כדי לזמן עד נוסף, גלאון. בית משפט קמא דחה בקשה זו, בנימוק של שינוי בסיבת היעדרותו של ברקן והעובדה שמונפרד לא עמד קודם לכן על עדותו. לאחר מכן הגיש מונפרד בקשה לעיון חוזר, שנדחתה גם היא, ולאחר מכן את בקשת רשות הערעור, שנדחתה בפסק הדין הנוכחי. פסק הדין מדגיש את הכלל לפיו על בעלי הדין להתנגד להחלטות ביניים במהלך הערעור על פסק הדין הסופי, וכי לא התקיימו במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מכלל זה. כמו כן, שיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי בענייני ראיות והליכי דיון מכובד, והמבקשים לא הוכיחו כי ההחלטות גרמו לעיוות דין. בסופו של דבר נדחתה הבקשה, והערבות הוחזרה למבקשים. ההחלטה הועברה לשני הצדדים והביאה את העניין לסיומו.