ת"א 19549-09-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **כותרת התיק:** ת"א 19549-09-19 הייב ואח' נ' גרף **בית המשפט:** בית משפט השלום בצפת **כבוד השופטת:** רביע ג'באלי **תאריך פסק הדין:** 16 בנובמבר 2025 **נושא התביעה:** השבת כספים בגין גביית שכר טרחה ביתר. **רקע עובדתי:** התובעים, זוג הורים, תבעו פיצויים בגין מות בנם הקטין בתאונה טראגית. הנתבע, עורך דין, ייצג אותם בהליך זה. נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה. בהליך התביעה המקורית נפסקו פיצויים וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין. הנתבע ועורך דין נוסף (הרציג) גבו שכר טרחה, והתובעים טוענים לגביית יתר. **טענות התובעים:** 1. **גביית שכר טרחה ביתר:** נטען כי סוכם על שכר טרחה בשיעור 17% בתוספת מע"מ מסכום הפיצוי, ובמקרה של פסיקת בית המשפט, ייתוסף סכום ההפרש. 2. **אי הבנת ההסכם:** התובע 1 טוען כי לא הבין את סעיף 5 להסכם שכר הטרחה בשל קשיים בשפה העברית. 3. **אי חתימת התובעת 2:** התובעת 2 אינה חתומה על הסכם שכר הטרחה, ולטענתה, לא הסמיכה את בעלה (התובע 1) לחתום במקומה, וההסכם אינו מחייב אותה. 4. **הטעיה, מרמה וניצול:** נטען כי הנתבע פעל במרמה, ניצל את מצבם הנפשי הקשה של התובעים, הטעה אותם וחוסר תום לב. 5. **העברת הטיפול לעו"ד הרציג:** התובעים טענו כי לא הכירו את עו"ד הרציג וחשבו שהוא שכיר במשרד הנתבע. **טענות הנתבע:** 1. **גבייה בהתאם להסכם:** הנתבע טוען כי גבה את שכר הטרחה בהתאם לסעיפים 4 ו-5 להסכם שכר הטרחה. נגבו 17% בתוספת מע"מ מרכיב הפיצוי הנטו, ובנוסף, שכר הטרחה שנפסק על ידי בית המשפט. 2. **שכר טרחה סביר:** לטענתו, שכר הטרחה שנגבה עומד על כ-30% ואינו נחשב למופרז בתביעות נזקי גוף. 3. **משא ומתן עיקש:** נטען כי התובע ניהל משא ומתן עיקש על תנאי שכר הטרחה. 4. **תוקף ההסכם:** הנתבע טוען כי הסכם שכר הטרחה ברור, והתובע 1 בקיא בשפה העברית וחתם על מסמכים נוספים לאחר שהבין אותם. 5. **שליחות התובע 1 כלפי התובעת 2:** הנתבע טוען כי התובעת 2 הסמיכה את התובע 1 לטפל בכל עניין הנוגע לתביעה, לרבות שכר הטרחה, ולכן כל הסכמה של התובע 1 מחייבת גם אותה מכוח חוק השליחות. 6. **הודעת צד ג':** נטען כי התובעים הציגו מצג שהסכם שכר הטרחה מחייב גם את התובעת 2, ולכן יש לקבל את הודעת צד ג'. 7. **חוות דעת ועדת שכר טרחה:** הופנתה לחוות דעת ועדת שכר טרחה בלשכת עורכי הדין, אשר קבעה כי עו"ד גבה שכר טרחה בהתאם להסכמות, כי ההסכם ברור וכי אין מדובר בשכר טרחה מופרז. **דיון והכרעה:** בית המשפט דן בשלוש סוגיות עיקריות: **א. סעיף 5 להסכם שכר הטרחה:** * **הסכם שכר הטרחה:** סעיף 4 קובע שכר טרחה בשיעור 17% בצירוף מע"מ מסכום הפיצוי, שישולם גם בפשרה. סעיף 5 קובע שהנתבע יהיה זכאי בנוסף לשכר טרחה עורך דין כפי שיפסוק בית המשפט. * **פרשנות:** בית המשפט דוחה את פרשנות התובעים, לפיה סוכם רק על 17% בתוספת מע"מ. נקבע כי לשון ההסכם ברורה: 17% מסכום הפיצוי, *בנוסף* לשכר הטרחה שיפסק על ידי בית המשפט. * **עקרון החזקה:** נקבע כי אדם החותם על הסכם בכתב מוחזק כמי שקרא, הבין והסכים לתוכנו. הנטל לסתור חזקה זו (למשל, בטענות לטעות, הטעיה, עושק, מרמה) הוא כבד ודורש ראיות פוזיטיביות. * **הפסיקה:** התובעים לא הציגו ראיות קונקרטיות המעידות על הטעיה או ערמה. * **חוות דעת ועדת שכר טרחה:** צוינה חוות הדעת של ועדת שכר טרחה, שאישרה את סבירות שכר הטרחה והבהירות של ההסכם. * **מסקנה:** פרשנות התובעים לסעיף 5 אינה מתקבלת. ההסכם ברור ואין מקום לפרשנות שונה. **ב. אי בקיאות התובע בשפה העברית:** * **הכלל:** אדם החותם על מסמך בשפה העברית מוחזק כמי שידע את תוכנו, אלא אם כן הוכיח בראיות פוזיטיביות פגם מהותי בכריתת החוזה. * **חובת עורך הדין:** צוין כי על עורך דין כלפי לקוח שאינו שולט בשפה חלה חובה מוגברת לוודא שהלקוח מבין את תוכן המסמך. * **ראיות:** * התובע 1 טען כי סמך על עורך דינו ולא בדק את ההסכם. נקבע כי הסתמכות כזו אינה פוטרת מהחזקה. * "דוח הערכת תפקודים אוריינים" הוצא מהתיק כיוון שלא הוגש כדין. * התובע 1 ניהל הליך משפטי ממושך (7 שנים) בבית המשפט המחוזי בשפה העברית, ללא בקשה לתרגום או תלונה על אי-הבנה. * התובע 1 העיד וחקרו אותו בבית המשפט המחוזי בשפה העברית, תוך הפגנת שליטה. * בית המשפט התרשם מעדות התובע 1 כי הוא מתאמץ להפגין אי-הבנה, אך העיון בפרוטוקול מעלה שליטה בשפה. * **מסקנה:** התובע 1 לא הוכיח כי אינו שולט בשפה העברית במידה המצדיקה ביטול ההסכם. טענותיו בעניין זה נדחות. **ג. אי חתימת התובעת 2 על הסכם שכר הטרחה:** * **טענת התובעים:** התובעת 2 אינה חתומה על ההסכם ולכן אינה כבולה לו. * **טענת הנתבע:** התובעת 2 הסמיכה את התובע 1 לטפל בעניינה, לרבות שכר טרחה, ולכן היא מחויבת מכוח דיני השליחות. * **הכרעה:** * **שליחות:** התובעת 2 הצהירה כי בעלה הודיע לה על סיכום שכר הטרחה, ובכך קיבלה אותו כשליח. התנהלותה (לא התנגדה, לא שאלה, לא ביקשה לעיין) מחזקת את העובדה שהתובע 1 שימש כשלוחה. * **עשיית עושר ולא במשפט:** גם אם התובעת 2 לא ידעה על קיום ההסכם, היא נהנתה מהשירות המשפטי שקיבלה (בהסכמתה ובידיעתה, שכן חתמה על מסמכים אחרים ושיתפה פעולה). לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, אדם שקיבל שירות זכאי לשכר ראוי. * **חוות דעת ועדת שכר טרחה:** צוינה שוב חוות הדעת המאשרת את סבירות שכר הטרחה. * **מסקנה:** התובעת 2 כפופה להסכם שכר הטרחה, בין מכוח שליחות ובין מכוח עשיית עושר ולא במשפט. טענותיה בעניין זה נדחות. **סיכום כולל:** בית המשפט דחה את התביעה במלואה. נקבע כי: 1. הסכם שכר הטרחה ברור ובהיר, ולא הוכח כי התובע 1 לא הבין אותו. 2. התובעת 2 מחויבת בתשלום שכר הטרחה, בין מכוח היות התובע 1 שלוחה ובין מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. **חידושים והדגשים משפטיים:** * **פרשנות הסכמים:** הדגש על לשון ההסכם ככלי פרשני עיקרי, ועל החזקה שאדם החותם על הסכם מבין את תוכנו. * **נטל הוכחה:** הנטל לסתור חזקות (כגון הבנת ההסכם) מוטל על הטוען לבטלותו, ודורש ראיות פוזיטיביות. * **דיני שליחות:** הרחבה על יצירת שליחות מכוח התנהגות, והנטל המוטל על עורך דין להוכיח שליחות מול צד שלא חתם על הסכם. * **דיני עשיית עושר ולא במשפט:** יישום הדינים לחובת תשלום שכר ראוי עבור שירותים משפטיים, גם בהיעדר הסכם מחייב או במקרים של בטלות הסכם. * **תקנת הציבור ושכר ראוי:** הפסיקה המצוטטת (ע"א 6164/22, רע"א 7706/22) מדגישה כי גם כאשר הסכם שכר טרחה בטל (למשל, עקב פגיעה בתקנת הציבור), עורך הדין עדיין זכאי לשכר ראוי. * **חוות דעת ועדות של לשכת עורכי הדין:** ישנה התייחסות לחוות דעת של ועדות שכר טרחה ככלי שיכול לסייע לבית המשפט בקביעת סבירות שכר הטרחה. * **חוסר בקיאות בשפה:** הבהרה כי חוסר בקיאות בשפה אינו מצדיק אוטומטית ביטול הסכם, במיוחד כאשר התנהל הליך משפטי ממושך באותה שפה. **מסקנה כללית:** פסק הדין מחזק את העקרונות הבסיסיים של דיני חוזים, דיני שליחות ודיני עשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט בוחן את לשון ההסכם, את התנהגות הצדדים, את הראיות שהוגשו, וקובע את עמדתם המשפטית בהתאם. במקרה זה, התובעים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם בדבר אי-הבנה, גביית יתר או אי-חיוב של התובעת 2, ולכן תביעתם נדחתה.