ת"א 43230-10-22

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת העותר לדחות את התביעה על הסף. השופט קובע כי התביעה שהגישו המשיבים אינה חוסה תחת תקופת ההתיישנות. בתביעה נטען לרשלנות רפואית שהביאה למותו של המנוח. התאריכים המרכזיים הם תאריך הרשלנות הרפואית הנטענת, 14.7.11, ומועד פטירת המנוח, שככל הנראה הוא באוקטובר 2015. יותר מעשר שנים חלפו בין המעשה או המחדל לבין גילוי הנזק, כלומר התביעה הייתה בדרך כלל מיושנת. עם זאת, טענת המשיבים רומזת לתחולתם של סעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות, המאריכים את תקופת ההתיישנות בנסיבות מסוימות. השופט קובע כי קיים אפיק פרוצדורלי למשיבים למימוש טענות אלה. כמו כן, השופטת קובעת כי מועד הגשת התביעה הוא 14.10.22, בהתבסס על הגשה מתוקנת מחדש של כתב התביעה בתוך שבעה ימים מיום הודעת המזכיר המשפטי על אי קבלתה. זה משמעותי שכן המשמעות היא שהתביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות הסטטוטורית. השופט דן גם באפשרות של מעשים או מחדלים שגרמו למוות שהתרחשו לאחר האשפוז הראשוני. היו עוד כמה אשפוזים אחרי יולי 2011. השופט קובע כי לא ניתן לשלול בשלב זה כי אשפוזים אלה כללו מעשי רשלנות נוספים שגרמו אף הם למוות. לפיכך, ייתכן שלא חלפו עשר שנים מאז אירועי הנזק הללו. משפט נקבע לינואר 2024, שם יתבררו העובדות. המבקש מחויב לשלם את הוצאות המשיבים, וכתב הגנה יוגש על ידי המבקש בתוך 60 יום, בצירוף חוות דעת רפואית נגדית.