ד"מ 34657-10-19

תקציר

פסק הדין דן בתקופת ההעסקה ובנסיבות סיבומה, במתכונת העבודה ובשכרו של התובע שתבע את מעסיקו בגין שכר שלא שולם לו והטבות נוספות. בית המשפט מצא כי התובע עבד במשרה מלאה מיום 2.12.2018 ועד ליום 15.5.2019 והשתכר כ-6,000 ₪ בחודש. המעסיק לא מסר את ההודעה המוקדמת הנדרשת על תנאי העסקתו, ולכן נטל ההוכחה הוטל עליו. בית הדין לא קיבל את טענת המעסיק כי התובע עבד במשרה חלקית או כי שכרו עמד על 5,300 ₪, שכן לא נמצאו ראיות התומכות בכך. התובע הציג ראיות לכך ששכרו בפועל היה גבוה מתלושי השכר שהוצעו. בית הדין הורה למעסיק לשלם לתובע 1,744 ₪ בגין ימי חופשה שלא נוצלו, 1,000 ₪ בגין הפקת תלושי שכר לא מדויקים שלא כדין, ו-5,280 ₪ בגין הפרשות לפנסיה, שיועברו לפיקדון המתאים או ישולמו לתובע אם הדבר לא יתאפשר. כמו כן חויב המעסיק לשאת בהוצאותיו של התובע בסך 2,000 ₪ וכן בהפרשי הצמדה וריבית על השכר שלא שולם החל מיום 10.6.2019. פסק דין זה יבוצע בתוך 30 יום מיום הגשתו, וניתן להגיש בקשה לחופשה לערעור תוך 15 יום מיום קבלתו.