ת"א 32517-02-18

תקציר

התובע טען כי הנתבע חתם כערב אישי על חלק מהשיקים אך הנתבע הכחיש זאת וטען כי חתימתו זויפה. על התובע היה הנטל להוכיח את חתימת הנתבע, אותו ניסה לעשות באמצעות ראיות שונות: תצהירו שלו, תצהיר מזכירתו וחוות דעת גרפולוגית. עם זאת, עדותו נעדרה פרטים מהותיים והעלתה שאלות לגבי החתימה על השיקים המדוברים. בנוסף, תצהיר המזכירה לא תמך די הצורך בגרסתה של התובעת, שכן היא לא טענה שראתה את הנתבע חותם על השיקים. התובע הגיש גם סרטון של פגישה בה נכח הנתבע בה נדון החוב, אך הדבר לא הוכיח את הקנוניה הנטענת על ידי התובע. חקירתו הנגדית של הנתבע לא סייעה לעניינו של התובע, ותצהיר הנתבע, בצירוף חוות דעת מומחה שהוגשה מטעם הנתבע, תמכו בטענת הנתבע כי חתימתו זויפה. בית המשפט אף מינה מומחה מטעמו, שחוות דעתו תמכה בטענת הנתבע. בית המשפט מצא כי אין די בראיות התובע כדי להוכיח כי החתימות על השיקים היו של הנתבע וכי התובע לא הצליח להוכיח את הקנוניה הנטענת בין הנתבע לבנו. לפיכך, קיבל בית המשפט את טענות הנתבע בדבר זיוף חתימתו ודחה את הטענות המאוחדות. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, ותיקי ההוצאה לפועל נגד הנתבע נסגרו.