תת"ח 3791-07-20

תקציר

האירוע המדובר סובב סביב נוסע נכה שהזמין נסיעה במונית דרך אפליקציית יאנגו. הנוסע, המתנייד בכיסא גלגלים, טען כי נהג המונית סירב להסיע אותו בשל מוגבלותו. לדברי הנוסע, הנהג התעצבן כשראה אותו וטען להימצאות מקרר בתא המטען כסיבה שלא להכיל את כיסא הגלגלים שלו. הנהג גם הביע חשש משריטות בריפוד רכבו החדש. למרות ניסיונות ההסבר והשכנוע של הנוסע, הנהג סירב להסיע אותו ואף עזב אותו מבלי להזמין מונית נוספת. טענת ההגנה, לעומת זאת, התמקדה בהתנצלותו של הנהג ובטענה כי יצר קשר עם יאנגו להזמנת מונית נגישה. עם זאת, השופט מצא את נימוקיו של הנהג בלתי משכנעים, במיוחד לאור העובדה שהוא לא הביא ראיות ממשיות כלשהן לתמיכה בטענותיו. כך למשל, הנהג ציין כי קיים צילומי מצלמות והודעות טקסט התומכות בגרסתו לאירועים, אך אלה מעולם לא הוצגו בשל נסיבות מצערות ונוחות. השופט מצא את עדותו של הנוסע עקבית ואמינה, במיוחד לאור חילופי המסרונים התומכים בינו לבין הנהג לאחר האירוע. יתר על כן, החוק ברור לגבי חובתם של נהגי מוניות שלא לסרב לנוסעים ללא סיבה סבירה. השופט הגיע למסקנה כי התנהגותו של הנהג הייתה בלתי הולמת ומשפילה כלפי הנוסע והיוותה עבירה על החוק. בכך הורשע הנהג על סמך הראיות שהוצגו והסירוב הבלתי סביר להסיע את הנוסע. פסק דין זה, מיום 17.6.2021, מדגיש את חשיבות ההכלה וההגינות בתחבורה הציבורית.