ע"פ 966/19

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעור על העונש שנגזר על אדם שהורשע בניצול מיני חמור וממושך של קטין. בית המשפט הדגיש את חומרתם החריגה של מעשיו של המערער, והדגיש את הצורך בענישה מחמירה במקרים כאלה כדי להוקיע את העבירות, להרתיע עבריינים פוטנציאליים ולגמול על הפגיעה בקורבן. השופטים הסכימו כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בעונשו של בית המשפט הפרוצדורלי, שנמצא תואם את מדיניות הענישה הרווחת. בית המשפט התייחס גם לטענות שונות שהעלה המערער בבקשה לעונש מופחת, לרבות היעדר עבר פלילי והיעדר אלימות פיזית. הודגש כי עברו של המערער לא נחשב "נקי" בשל התמשכות העבירות, והיעדר אלימות פיזית לא מיתן את מעשיו בהתחשב בגילה הצעיר של הקורבן ובמערכת היחסים ביניהם. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המערער בדבר שיקולי שיקום, וציין חוסר קבלה ואמפתיה לנזק שנגרם. כמו כן, הובהרה טעות סופר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוגע למספר עבירות מעשי סדום. לבסוף, קבע בית המשפט כי גזר הדין, על מרכיביו השונים, לא חרג באופן משמעותי מהנורמות ולכן יש להותירו על כנו. פסק הדין ניתן על ידי השופט י' וילנר ועליו הסכימו סגני הנשיא ח' מלצר וא' ברון.