ע"א 580/71

תקציר

בתביעת נזיקין ניתן פסק דין נגד שני נתבעים, יוסף בולדו ומוחמד קטיב, המחייב אותם ביחד ולחוד בסכום התביעה, הריבית וההוצאות. בולדו לא הגיש כתב הגנה, ולאחר שהחלו הליכי הוצאה לפועל, שילם לתובעים את מלוא הסכום הנקוב בפסק הדין. עם זאת, כאשר הצליח כתיב להביא לביטול פסק הדין נגדו, ביקש בולדו ארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, מה שהוביל את בולדו לערער. בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי הנימוקים שהציג בולדו אינם מהווים "סיבה מיוחדת" כנדרש בכללים פרוצדורליים המצדיקים את הארכת המועד. התנהלותו של בולדו הצביעה על קבלת פסק הדין וויתור על כל פגם בשירות. יתר על כן, ביטול פסק הדין נגד כתיב לא שינה באופן מהותי את אחריותו של בולדו, שכן שני הנתבעים נשפטו בנפרד, וחובתו של בולדו נותרה בעינה על פי הדין המהותי. אמונתו של בולדו כי יוכל לתבוע שיפוי מקטיב, אף שהיא מובנת, לא הצדיקה את השיהוי בהגשת הבקשה, מה גם שהוא יכול היה להגיש תביעה נפרדת לשיפוי. הערעור נדחה, ובולדו חויב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין.