תפ"ח 1015/09

תקציר

ניסיונו של הנאשם לפסול את המתלוננת מלשבת בבית המשפט נדחה. זאת, על רקע חוסר הסכמת ההגנה עם החלטתו הקודמת של בית המשפט לאפשר את עדותם של ארבעה מתלוננים שתלונותיהם נחשבו בעבר למיושנות. ההגנה טוענת כי החלטה זו עלולה ליצור דעה קדומה נגד הנתבע ולכן יש לפסול את ההליך כולו, לרבות התובע. עם זאת, בית המשפט מפנה לסעיף 77 לחוק בתי המשפט כדי לתמוך בעמדתו כי אין נסיבות המטילות ספק במשוא הפנים של המשפט. בית המשפט מדגיש כי ההלכה, או ההלכה היהודית, ידועה וחלה כאן. השופטים מתייחסים גם לפסקי דין קודמים כדי להראות כי טענת פסלות אינה דרך תקפה לעקוף חוקים פרוצדורליים, וכי דרך הפעולה הראויה להגנה היא לערער על פסק הדין אם לדעתם ראיות אינן קבילות. בית המשפט מדגיש את תפקידו כגוף מקצועי ונטול פניות וקובע כי משקלן של הראיות יכול להיות מוכרע רק לאחר שמיעת העדות. עוד מציינים השופטים כי כוונתה האמיתית של ההגנה היא שההחלטה שתאפשר את עיון עדותה של גב' א.כ. בבית המשפט העליון, דבר המתברר כאשר בקשת הפסילה מושעית עד להסכמת התביעה לשמוע את עדותה במועד מאוחר יותר. לבסוף, בית המשפט מסרב לעכב את המשפט עד שניתן יהיה להגיש ערעור, שכן הוא סבור שהדבר יהווה דחייה מיותרת. פסק דין זה ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 13.9.2009.