ע"א 7393/17

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המערער לפסול שופטים, וקבע כי טענותיו בדבר משוא פנים וטענות בדבר הליך מכרזי "פיקטיבי" חסרות בסיס ומהוות לשון הרע. המערער לא הוכיח כל חשש לגיטימי מפני משוא פנים, שכן האשמותיו היו חסרות בסיס וחסרות ראיות. בית המשפט הדגיש כי האינטראקציה שלו עם עורכי דין ממונים מוגבלת להגדרות מקצועיות סטנדרטיות, ודחה את הרעיון של קנוניה. בית המשפט דחה את טענת המערערת כי המכרז זויף לטובת עורכי דין ספציפיים, וציין כי לכל המועמדים היו הזדמנויות שוות להציג את טענותיהם. על התנהגותו של המערער נמתחה ביקורת קשה על כך שהשתמש בשפה לא מוצדקת ומעליבה למרות שהוזהר בעבר. למרות שהמערער סבר כי השופטים מוטים בשל תלונות שהגיש נגדם, בית המשפט סבר כי אין במעשים אלה כדי לבסס פסילה אלא אם כן הוכח איום ממשי במשוא פנים. בית המשפט הדגיש כי מעורבותו של שופט בהליכים קשורים קודמים אינה מעידה על משוא פנים. בנוסף, בית המשפט לא מצא עילה לפסילה על סמך הוצאות שנפסקו, אשר נקבעות על פי שיקול דעתו של בית המשפט. משכך, בית המשפט לא רק דחה את הערעור אלא אף הטיל על המערערת הוצאות בגין שימוש לרעה בהליכים משפטיים, בסך 25,000 ₪. ההחלטה משקפת את מחויבותו של בית המשפט לשמירה על טוהר המידות השיפוטי מפני האשמות חסרות בסיס.