ת"ע 52301-01-19

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בת"ע 52301-01-19 י' נ' האפוטרופוס הכללי ואח' **מבוא:** פסק דין זה, שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופט אורן אליעז), עוסק בבקשה לביטול צו קיום צוואה, ובהסכמת הצדדים, גם בבקשת התנגדות לקיום הצוואה לגופה. סוגיות מרכזיות שעלו בפסק הדין נוגעות לדיני ירושה, בדגש על דרישות פרוצדורליות להגשת בקשה לקיום צוואה, וכן על מבחני הפסלות של צוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת ומעורבות בעריכתה. **הרקע העובדתי:** המנוח, מר ס' ז"ל, היה נשוי למבקשת, גב' ב', והיו להם שמונה ילדים. המנוח נפגע בתאונה בשנת 2013 ומאז היה מרותק לכיסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות. בשנת 2017, חתם המנוח על צוואה לפיה המשיב, מר א', אחד מבניו, הוא יורשו היחיד. כשלושה שבועות לאחר מכן, נפטר המנוח. בשנת 2018, ניתן צו לקיום צוואתו על ידי רשמת לענייני ירושה. המבקשת, שלא ידעה על הגשת הבקשה לקיום הצוואה, הגישה בקשה לביטול הצו, אשר הועברה לבית המשפט לענייני משפחה. **דיון משפטי והכרעה:** **א. ביטול צו קיום הצוואה - היבטים פרוצדורליים:** 1. **המסגרת הנורמטיבית:** סעיף 72(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי רשם לענייני ירושה או בית משפט רשאים, לפי בקשת מעוניין, לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום צוואה, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם בזמן מתן הצו. הפסיקה, ובפרט הלכת שרייבר (ע"א 601/88), מדגישה כי קבלת בקשה לתיקון צו קיום צוואה היא בגדר חריג, ויש לבחון את מידת האיחור, ההסבר לאיחור וסבירותו, וכן את מהותה ומשקלה של העובדה החדשה. 2. **היעדר ידיעה על הגשת הבקשה:** טענתה המרכזית של המבקשת לביטול הצו הייתה כי לא ידעה כלל על הגשת הבקשה לקיום הצוואה. בית המשפט קיבל טענה זו. נקבע כי המשיב לא הציג כל ראיה לכך שהמבקשת ידעה על הגשת הבקשה, כגון אישור מסירה. 3. **תקנה 14(ב)(4)(ב) לתקנות הירושה:** תקנה זו, כמו גם פרשנות מרחיבה שניתנה לה בפסיקה (ת"ע 24418-04-17), מחייבת את מגיש הבקשה לקיום צוואה להמציא הודעה על הגשת הבקשה ליורשים על פי דין, במיוחד כאשר רובם מנושלים. במקרה זה, המשיב לא המציא למבקשת (שהיא אמו ואחת היורשות על פי דין) את הבקשה, ובכך הפר את הוראות התקנה. 4. **התנהגות בחוסר תום לב:** בית המשפט קבע כי הימנעותו של המשיב מליידע את המבקשת על הגשת הבקשה לקיום הצוואה, והמתנה עד למתן הצו, מהווה התנהגות חסרת תום לב. התנהגות זו, ללא קשר לטענות המהותיות לגבי תוקף הצוואה, הייתה דיה כדי לבטל את צו קיום הצוואה. 5. **ההסכמה הדיונית:** בית המשפט ציין כי ההסכמה הדיונית של הצדדים לדון בבקשת הביטול ובבקשת ההתנגדות לגופה, מקלה על הדרך, שכן בנסיבות העניין, הדברים כרוכים זה בזה. **ב. התנגדות לקיום הצוואה - מבחני פסלות:** לאחר שבוטל צו קיום הצוואה, בית המשפט עבר לדון בטענות ההתנגדות לצוואה לגופה. 1. **טענת הזיוף והיעדר חתימה:** טענת המבקשת כי חתימת המנוח מזויפת או אינה תקינה, וכן היעדר חתימה על העמוד הראשון, נדחו. בית המשפט קבע כי המבקשת לא הוכיחה את טענותיה ולא עשתה מאמץ לכך, וכן שלא נחקרו העדים הרלוונטיים בנושא. נקבע כי היעדר חתימה על כל עמוד אינו מהווה פגם פורמלי הפוסל צוואה, אך עשוי להקים חשד באמיתותה. 2. **היעדר כשירות:** טענת המבקשת כי המנוח לא היה כשיר לבצע את הצוואה נדחתה. בית המשפט קבע כי טענה זו לא הוכחה, ואף המבקשת עצמה פעלה לשכנוע המנוח לבטל מתנה, דבר המעיד כי סברה שהמנוח כשיר. 3. **השפעה בלתי הוגנת:** זוהי הטענה המרכזית של המבקשת. בית המשפט נסמך על מבחני הפסיקה, ובפרט הלכת מרום (דנ"א 1516/95), לבחינת קיומה של השפעה בלתי הוגנת. * **תלות המנוח:** בית המשפט קבע, על סמך מסמכים רפואיים ודו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, כי המנוח היה תלוי בזולת באופן משמעותי עקב מצבו הרפואי הקשה. תלות זו, בשילוב עם העובדה שהצוואה נחתמה זמן קצר לאחר אשפוז ממושך ולפני אשפוזו האחרון, מחזקת את החשד להשפעה בלתי הוגנת. * **התנהלות המשיב:** תיאורו של המשיב לעניין אופן הגעתו של המנוח למשרד עורך הדין, תוך ניסיון להרחיק עצמו ממעורבות, כאשר הוכח כי מצבו של המנוח לא איפשר לו לצאת מהבית לבדו, נדחה. בית המשפט מצא כי המשיב הסיע את המנוח למשרד עורך הדין, וניסיון ההסתרה של עובדה זו מחזק את החשד להשפעה בלתי הוגנת. * **נישול היורשים:** העובדה כי המנוח הדיר מצוואתו את רעייתו (המבקשת), לה היה נשוי עשרות שנים, ואת שבעת ילדיהם, והותיר את כל רכושו לבנו היחיד (המשיב), מהווה שיקול משמעותי. כאשר אין הסבר נראה לעין לנישול זה, כפי שאף המשיב עצמו הביע פליאה על כך, הדבר מחזק את החזקה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת. * **עדות עורכי הדין:** עדותו של עו"ד י' חיזקה את טענת המבקשת כי המנוח התחרט על המתנה. עדותו של עו"ד א', שערך את הצוואה, לא סיפקה הסבר מספק לנישול המשפחה, והתנהלותו של המשיב מולו, לרבות העברת מסמכים, הותירה רושם של מעורבות. * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט קבע כי עלה ביד המבקשת להוכיח את קיומה של חזקה בדבר השפעה בלתי הוגנת, והמשיב לא הצליח להפריכה. 4. **מעורבות בעריכת הצוואה:** סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה המזכה מי שערך אותה, היה עד לעשייתה, או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. בית המשפט בחן את רמת מעורבותו של המשיב. נקבע כי המשיב יצר קשר עם עורך הדין, מסר פרטים, צילם והעביר מסמכים, וכן, ככל הנראה, הסיע את המנוח למשרד עורך הדין. התנהלות זו, לרבות הסתרת דרך הגעתו של המנוח למשרד, חיזקה את החשד להשפעה בלתי הוגנת, וזאת מכוח "הלכת החוטים השזורים" - שבה התנהלות של נסיבות שונות, אף אם כל אחת בנפרד אינה פוסלת צוואה, יכולה להצטבר לכדי בסיס לפסילתה. **הכרעת בית המשפט:** * **ביטול צו קיום הצוואה:** צו קיום הצוואה בוטל בשל היעדר המצאה כדין למבקשת, וכן בשל התנהגות חסרת תום לב של המשיב. * **קבלת ההתנגדות לצוואה:** ההתנגדות לקיום הצוואה התקבלה, ונקבע כי הצוואה פסולה בשל השפעה בלתי הוגנת של המשיב על המנוח. * **הוצאות:** המשיב חויב בהוצאות משפט בסך 25,000 ₪ לטובת המבקשת, בשל הימנעותו מליידע את המבקשת על הגשת הבקשה לקיום הצוואה, והתנהלותו שהובילה לקביעה כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת. **חידושים ודגשים משפטיים:** * **הקפדה על דרישות פרוצדורליות:** פסק הדין מדגיש את החשיבות הקריטית של הקפדה על דרישות ההמצאה והיידוע כלפי יורשים על פי דין, כפי שנקבע בתקנה 14(ב)(4)(ב) לתקנות הירושה. אי קיום דרישות אלו, גם אם נעשה ללא כוונת זדון, עשוי להוביל לביטול צו קיום צוואה, וכן לשמש בסיס לטענת חוסר תום לב. * **פרשנות מרחיבה לתקנות:** בית המשפט אימץ פרשנות מרחיבה לתקנה 14(ב)(4)(ב), המחייבת יידוע גם במקרים בהם רוב היורשים מנושלים, וזאת על מנת לאפשר להם לממש את זכויותיהם. * **הוכחת השפעה בלתי הוגנת:** פסק הדין מפרט בצורה מקיפה את המבחנים לבחינת השפעה בלתי הוגנת (תלות, נסיבות עריכת הצוואה, נישול יורשים, קשרים אישיים), ומיישם אותם על מכלול הנסיבות. ההתייחסות המעמיקה לדו"ח הערכת התלות, התנהלות המשיב, והנישול הקיצוני של המשפחה, מהווים דוגמה ליישום נטל ההוכחה והחזקות הקיימות. * **"הלכת החוטים השזורים":** בית המשפט השתמש בעקרון "הלכת החוטים השזורים" על מנת לבסס את טענת ההשפעה הבלתי הוגנת, תוך שילוב נסיבות שונות (התנהלות המשיב, מצבו הרפואי של המנוח, נישול המשפחה) לכדי תמונה כוללת המובילה לפסילת הצוואה. * **מעורבות בעריכת צוואה:** הדגש על סעיף 35 לחוק הירושה, וההבנה כי גם מעורבות עקיפה או ניסיון להסתיר נסיבות מהווים בסיס לפסילת צוואה, מהווים תזכורת חשובה לעורכי דין ולצדדים המעורבים בעריכת צוואות. * **פסיקת הוצאות:** פסיקת הוצאות גבוהות יחסית כלפי המשיב משקפת את חומרת ההתנהלות הפרוצדורלית והמהותית שלו. **סיכום:** פסק דין זה מדגים את חשיבותן של הדרישות הפרוצדורליות בדיני ירושה, לצד המבחנים המהותיים לבחינת תוקף צוואה. הוא מהווה תזכורת כי יישום עקרונות תום הלב, השוויון וההגינות, הינם בעלי חשיבות מכרעת בתחום דיני הירושה, והפסיקה תמשיך להקפיד על קיומם.