בר"מ 5760/23

תקציר

במקרה זה ביקשה חברת נחור נתיבי תחבורה בע"מ לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שדחה את בקשתה לצו ביניים בגין הליך תחרותי המנוהל על ידי משרד התחבורה. תהליך זה נועד לבחור מפעיל תחבורה ציבורית לקווי האוטובוס בירושלים. הצעתו של נחור נפסלה בשל פגם מהותי הפוגע בשוויון המציעים, ואילו אגד אחזקות בע"מ הוכרזה כזוכה. נחור טען כי מדובר בפגם טכני בתום לב והגיש עתירה לסעד ביניים להפסקת פעולות המשרד עד להכרעת בית המשפט. נחור טענה לסיכויי הצלחה גבוהים בעתירתה, והדגישה את ההשלכות הכספיות הבלתי הפיכות האפשריות של ביצוע החוזה עם אגד ואת אי ההתאמה לפיצוי כספי בלבד אם עתירתה תצליח. עם זאת, המשרד ואגד טענו מנגד כי דחיית ההתקשרות תפגע בציבור בשל התקרבות לוחות הזמנים ותגרור עלויות מופרזות. הם גם הדגישו את ההכנות הנדרשות של אגד לשיבושים. בית המשפט המחוזי צידד במשרד, הדגיש את הפגיעה בציבור על פני נזק פוטנציאלי לנחור והציע פיצוי כסעד הולם. בערעורו של נהור נטען כי בית המשפט שגה בהערכת מאזן הנוחות שלו ובסיכויי ההצלחה של העתירה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי אין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר בעניין סעד זמני. היא שקלה את האינטרס הציבורי הרחב, את האפשרות הפתוחה לתביעות פיצויים ואת המודעות להתדיינות משפטית מתמשכת מצד הצדדים המעורבים. הבקשה לסעד ביניים נקבעה כמיותרת, ולא נפסקו הוצאות מאחר שלא התבקשה תגובה מהמשיבים.