ת"א 28397/72

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים וקבע כי הבקשה לדחיית הבקשה מוצדקת. מדובר בתיק פירוק משותף מורכב המתנהל מזה מספר שנים בפיקוח בית המשפט. במסגרת הליך הפירוק, הורה בית המשפט בעבר כי כל המקרקעין המדוברים יירשמו על שם מדינת ישראל, וימונו דירקטורים על ידי בית המשפט לנהל את הפירוק ולפקח על ההגנה על האינטרסים של בעלי הזכויות. כדי לקדם את מטרות הפירוק, התארגנו בעלי הזכויות בקבוצות המיוצגות על ידי "ראשי קבוצות", ובהם עו"ד בן יעקב. הוחלט להסמיך את עו"ד בן יעקב לקדם הליכי תכנון לחלקת קרקע ספציפית (מגרש 34 בגוש 6885, בניין 34א', תת-קבוצה 11). ההרשאה נרשמה כהערה בפנקסי המקרקעין, וחלה על כל בעלי הזכויות בחלקה, לרבות מדינת ישראל, שבבעלותה שש יחידות בחלקה. ההערה נועדה להבטיח כי כל העסקאות והליכי התכנון הקשורים לחלקה יחייבו את הסכמתו של עו"ד בן יעקב, ובכך לקדם את האינטרסים של כלל בעלי הזכויות ולמנוע כל פעולה פרטנית העלולה לעכב את הליך הפירוק. בית המשפט מדגיש כי היעדרם של בעלי הזכויות הרבים בדיון בבקשה להוראות לא היה הכרחי, שכן ההחלטה חלה ללא הבחנה על כלל בעלי הזכויות ועל חלקת המקרקעין כולה. לפיכך, טענת מדינת ישראל כי הדיון התקיים במעמד צד אחד אינה תקפה. יתר על כן, בית המשפט מתפלא על כך שהמדינה, כבעלת זכויות, לא נטלה חלק פעיל בבירור רישום השטר ולא קיימה מכרז על הקרקע מאז שנת 2000. השופט מגיע למסקנה כי השטר נרשם כראוי וחל על החלקה כולה ועל כל בעלי הזכויות, לרבות מדינת ישראל. כל עסקת מקרקעין בחלקה חייבת להתבצע בהתאם לדרישות ההערה, לרבות הסכמת עו"ד בן יעקב וחתימה על הסכם שיתוף וייפוי כוח. עד להשלמת הליך הפירוק, בית המשפט שומר לעצמו את הסמכות לתת הוראות נוספות לגבי הקרקע. לפיכך הבקשה נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו. החלטה זו ניתנה בהעדר הצדדים ביום 16.3.2011.