בר"ע 1376/06

תקציר

פסק הדין דוחה את כל שלוש הבקשות שהגיש המערער. ראשית, בקשת רשות הערעור על ההחלטה לדחות את בקשתה להגיב לתשובת הכונס נדחית משום שזכות תגובה כזו אינה מוקנית בתקנות. שנית, גם הבקשות ב- BSA 20295/06 ו- BSA 20296/06 נדחות. המערערת ביקשה הארכת מועד להגשת בקשה מתוקנת למתן רשות ערעור ברע"א 20295/06, וברע"א 20296/06 ביקשה לתקן את בקשת רשות הערעור. המשיב ראה בבקשות אלה ניצול לרעה של הליכי בית המשפט וניסיון לעכב את הליכי ההוצאה לפועל. בית המשפט הסכים וקבע כי אין הצדקה להאריך את מגבלת הזמן או לתקן את הבקשה, במיוחד בהתחשב בשלב הליכי ההוצאה לפועל ומעורבותם של צדדים שלישיים. לבסוף, גם בקשת רשות הערעור, הנחשבת כערעור, נדחית לגופה. המערערת לא הציגה סיבה מוצדקת לכך שבית המשפט יתערב בהחלטת מנהל ההוצאה לפועל ויבטל את מינוי כונס הנכסים. התנהלותו של כונס הנכסים הייתה ראויה ונאמנה לצדדים המעורבים, וטיעוני המערער כנגד מעשיו לא הספיקו כדי שבית המשפט יבטל את מינויו. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.