ת"א 4191-11-19

תקציר

השופט דחה את תביעת התובעים נגד עורך הדין הנתבע. השופט קבע כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שעורך הדין התרשל בטיפול בעסקת הנדל"ן שבמרכז התיק. גם אם הייתה רשלנות מצד הנתבעת, התובעים לא הוכיחו כל נזק בר פיצוי כתוצאה מכך. השופטת ציינה כי התובעים לא הגישו כל ראיה למרבית נזקיהם הנטענים, כגון תשלום שכר דירה, הוצאות כלליות, אובדן ימי עבודה, פיצויים עונשיים, עוגמת נפש ולשון הרע. התובע היחיד שמסר עדות לא יכול היה לצפות את הנזק שנגרם, שהוא מרכיב מכריע בקביעת חובת הזהירות. כמו כן, הדגישה השופטת כי החובות שהוטלו על התובעים, כגון תשלומי המס, היו חלק מהסיכונים הטבעיים הכרוכים בעסקת הנדל"ן והוסכמו על ידי התובעים מראש. לפיכך, אי הוכחת היסוד ההתנהגותי על ידי התובעים וקיומו של נזק הביאו לדחיית תביעת הרשלנות. התובעים חויבו בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 55,000 ₪.