ת"א 4409-02-14

תקציר

התובע, מתאגרף, תבע את התאחדות האיגרוף בישראל, את מועדון הכפפות עכו וארבעה אנשים שהיו מנהלים ועובדים של ההתאחדות, בטענה כי הנתבעים התרשלו בכך שאפשרו לו להתאגרף, למרות קוצר הראייה הגבוה שלו, ובניגוד לחוק ולנהלים הרלוונטיים, וכי התרשלו גם לאחר שנפצע בתחרות בטורקיה בשנת 2010. כאשר עודדו אותו להמשיך להתאגרף ולהתאמן, ולא דאגו שיעבור ניתוח עיניים דחוף, שיכול היה למנוע את הידרדרות מצב עיניו ועיוורונו. עוד נטען, כי הנתבעים הפרו את חובתם החקוקה לבטחו, וכי הם אחראים באופן אישי לנזקיו. התובע טען כי כתוצאה מרשלנות הנתבעים נגרם לו נזק בלתי הפיך בעינו הימנית, ותבע פיצויים בגין כאב וסבל, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, אובדן פנסיה וראשי נזק נוספים. בית המשפט קיבל את טענות התובעת, וקבע כי הנתבעים אחראים לנזקי התובע ביחד ולחוד. בית המשפט מצא כי הנתבעים התרשלו בכך שהכניסו את התובע לעמותה ואפשרו לו להתאגרף, בידיעה שהוא סובל מקוצר ראייה גבוה, ובניגוד לחוק ולנהלים הרלוונטיים. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים היו מודעים לכך שהתובע נפצע בעינו בתחרות בטורקיה, וכי הוא זקוק לניתוח דחוף בעינו, אך במקום למנוע ממנו להתאגרף ולהבטיח שיעבור את הניתוח, עודדו אותו להמשיך להתאגרף ולהתאמן, ושלחו אותו למחנה אימונים בחו"ל. התנהלות הנתבעים גרמה לתובע לאבד את האפשרות לעבור את הניתוח שיכול היה למנוע את הידרדרות עינו, ובסופו של דבר להביא לעיוורונו. בית המשפט קבע את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 24%, וייחס לו 25% אשמה על כך שסירב לעבור את הניתוח והמשיך להתאגרף. בית המשפט קבע כי הנתבעים הפרו את חובתם החקוקה לבטח את התובע, וכי הם אחראים באופן אישי לנזקי התובע, שכן היו מודעים לסיכון הכרוך בהתנהלותם, ועודדו את התובע לנהוג ברשלנות. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 882,112 ₪, בתוספת הוצאות משפט.