בש"א 23342/04

תקציר

בית המשפט מגיע למסקנה כי הבקשה לסילוק הבורר היא כדין לפי סעיף 11(3) לחוק הבוררות, המאפשר הדחת בורר אם נבצר ממנו למלא את תפקידו. במקרה זה, הבורר הנדון איבד את ראייתו, דבר שבית המשפט מכיר בו כנסיבה שעלולה לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו. עם זאת, השפעתה של נכות זו על יכולתו של הבורר לקבוע מהימנות עדים ולהכריע בסכסוך נחשבת זניחה. הדיונים מתקרבים לסיומם, ושאר המחלוקות מבוססות במידה רבה על חוות דעת מומחים וחקירות, שבהן התרשמות חזותית של עדים אינה משמעותית. לדברי בית המשפט, לרשות הבורר עומדים כלים רבים לבחון את מהימנות העדים והוא יכול להסתמך על סיוע של אחרים מבלי לפגוע בשיקול דעתם העצמאי. בקשת המבקשים להעביר את הבורר מתפקידו נדחית, והם חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, בית המשפט מדגיש את חשיבות הכללת אנשים עם מוגבלויות במערכת המשפט ומציין את קדימות השופטים העיוורים בארה"ב.