ע"פ 6619/93

תקציר

המערער, אזרח ישראלי שביצע רצח כפול בבלגיה במהלך שוד, ערער על עונש מאסר העולם המנדטורי שנגזר עליו מכמה טעמים הקשורים לשינויים בחוקים בישראל ובבלגיה. בית המשפט העליון קבע כי עונש מאסר העולם החובה בגין רצח בישראל נותר בעינו, ומצבו הנפשי של המערער אינו מצדיק עונש מופחת. בעוד שעונש מאסר עולם הוא גם עונש מקסימלי בבלגיה, בית המשפט ציין כי החוק הישראלי מגביל את שיקול הדעת השיפוטי בהשוואה לחוק הבלגי. לפיכך, ההוראה האוסרת על ענישה חמורה יותר מדין המדינה הפוגעת מחייבת מתן שיקול דעת גם לבתי המשפט בישראל. עם זאת, מכיוון שמאסר עולם הוא העונש הקבוע על רצח בשתי הערכאות, שיקול הדעת של בית המשפט אינו משנה את אופי העונש. מאחר שבית המשפט המחוזי לא הפעיל את שיקול דעתו בבואו לגזור את דינו של המערער, ביטל בית המשפט העליון את העונש והחזיר את התיק להכרעת הדין על פי שיקול דעת, לאחר שמיעת טיעונים וקבלת חוות דעת פסיכיאטריות. עוד נקבע בפסק הדין כי יש לעצור את המערער למשך 90 יום מיום מתן פסק הדין. הערעור נדחה בעיקרו, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל.