עפ"ת 51304-09-16

תקציר

במוקד פסק הדין הוגש ערעור על שיהוי משמעותי בהגשת בקשה להארכת משפט בגין הודעה על תשלום קנס. על פי סעיף 230 לתקשי"ר, בית משפט רשאי לדון במשפט כזה גם אם הבקשה מאוחרת, ובלבד שמתקיימים תנאים מסוימים כמפורט בסעיף 229(ה). במקרה דנן, המערער, מנהל מכירות בסלקום, גילה בפברואר 2013 כי חשבונו חויב בסכום נכבד בגין דיווחים שלא שולמו, למרות שהאירוע המקורי התרחש ביום 18.11.2012. הוא טען בתחילה לאי ידיעת האישומים, אך לא ביקש לברר זאת בהקדם. נראה כי הוא הגיש את הבקשה רק כאשר הודיעו לו כי ניתן לשלול את רישיון הנהיגה שלו בשל צבירת נקודות. המערער הגיש גם תצהיר מעורפל של אחיו, בו טען כי נהג ברכב בעת האירוע, אך תצהיר זה נקבע כבלתי אמין וחשוד, בין היתר משום שהאח נפסל לצמיתות מלהחזיק ברישיון נהיגה. בית המשפט מצא את התצהיר לא כנה ונוצר כדי לתמוך בבקשה. בית המשפט הדגיש את השיהוי המשמעותי ואת היעדר הנימוקים המהותיים שניתנו על ידי המערערת אשר יצדיקו עיוות דין פוטנציאלי אם תידחה ההארכה. בסופו של דבר נדחה הערעור, והמזכירות הונחה לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים הנוגעים בדבר.