עת"מ 5203-08-19

תקציר

העותר מערער על חיובי ארנונה שהטיל עליו המשיב, עיריית חיפה, בגין שני נכסים – האחד ברחוב ז'בוטינסקי והשני ברחוב מוריה – למשך שנים שונות, בעיקר בנימוק שהוא אינו המחזיק בנכסים וכי החיובים בגין חלק מהשנים אסורים על פי חוק. המשיב טוען כי העתירה נדחית בזמן, ודינה להידחות בנימוקים אלה. בית המשפט קבע, כי טענת העותר כי אינו המחזיק בנכסים ראויה לתקופה שקדמה לשנת 2004 ביחס לשני הנכסים. מהראיות עולה כי לא ניתן להגדיר את העותר כמחזיק בנכס ברחוב ז'בוטינסקי לפני שנת 2004. כמו כן, הבניין ברחוב ז'בוטינסקי לא חובר לתשתית החשמל לפני שנת 2004; לפיכך, הוא אינו יכול להיחשב כמבנה להטלת ארנונה לפני אותה שנה. המשיב לא סתר די הצורך את ראיות העותרת בדבר מועדי קבלת אישורו הסופי של הבניין ומועד חיבור הדירה לרשת החשמל. עוד קבע בית המשפט כי חיובי הארנונה בגין הנכס ברחוב ז'בוטינסקי לשנים 1999-2003 אינם תקפים ויש להוציאם מרישומי המשיב, שכן העותר לא היה המחזיק בנכס בשנים אלה. באשר לנכס ברחוב מוריה, מצא בית המשפט כי טענות העותרת בדבר תקופת ההתיישנות מוצדקות, שכן המשיב החל בהליכי גבייה בפועל רק בשנת 2008, והליכים אלה עצרו את שעון ההתיישנות. לפיכך, חיובי הארנונה לשנים 1999-2001 חסויים על פי חוק. עם זאת, החיובים לשנים 2002–2003 תקפים. עם זאת, מאחר שהמשיב לא הציג כל טענה לגופם של אישומים אלה, קבע בית המשפט כי יש לבטלם. על העירייה לבצע חישוב חדש של חובות הארנונה של העותר בגין הנכס ברחוב ז'בוטינסקי משנת 2004 ואילך, תוך התחשבות בסכומים ששילם העותר לאורך השנים ובזכותו להנחה בנכות משנת 2007 ואילך. כל סכום שיימצא כי העותר חייב לעירייה לאחר חישוב זה, יש לגבות, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, כנדרש בחוק. לבסוף, נוכח התנהלות העירייה במהלך ההליך, הטעויות הברורות ברישומיה ואי הצגת עמדתה לגופה של העתירה, הורה בית המשפט לעירייה לשלם לעותרת הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.