עת"מ 56965-03-15

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: עת"מ 56965-03-15 ועת"מ 9850-04-15 - פורד מערכות מוניציפליות בע"מ נ' עיריית ראשון לציון ואח'** **מבוא** פסק דין זה עוסק במכרז פומבי שפרסמה עיריית ראשון לציון לטאוט רחובות וניקיון מגרשים. ארבע הצעות הוגשו למכרז, כולן נפסלו, והוועדה החליטה על ביטול המכרז ופרסום חדש. בהמשך, החליטה הוועדה להכשיר הצעה אחת (של "פרח השקד") שנדחתה תחילה, ולבטל את החלטת ביטול המכרז. על החלטות אלו הוגשו שתי עתירות נפרדות, שאוחדו לדיון משותף. **סוגיות מרכזיות ופסיקת בית המשפט** בית המשפט המחוזי (השופטת ורדה מרוז) קבע כי החלטת ועדת המכרזים מיום 30.3.2015, שבה קיבלה "מסמך מתקן" והכריזה על "פרח השקד" כזוכה, התקבלה שלא כדין ודינה להתבטל. כפועל יוצא, עתירתה של "עידנים" (לביטול החלטת ביטול המכרז ולביטול זכייתה של "פרח השקד") התקבלה במלואה, בעוד שעתירתה של "פורד" (בעיקר לגבי פסילת הצעתה) נדחתה. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **מעמדו של ביטול מכרז והחזרה ממנו:** * **עקרון:** בית המשפט הדגיש כי ביטול מכרז אינו עניין של מה בכך ויש לעשותו במקרים נדירים, קיצוניים, ובשל נימוקים כבדי משקל, כפי שנקבע בפסיקה (ע"א 6283/94 מנורה איזי אהרון בע"מ נ' מדינת ישראל). * **החידוש/ההקפדה:** בענייננו, לאחר שכל ההצעות נפסלו וביטול המכרז אושר כדין על ידי ראש העיר, הוודע למציעות, החליטה הוועדה לחזור בה מהחלטת הביטול "מכללא" (כלומר, ללא החלטה מפורשת). בית המשפט קבע כי **החלטה כזו, לביטול החלטת ביטול מכרז שבוטל כדין, אינה מעוגנת בתקנות העיריות (מכרזים) התשמ"ח-1987, ואינה נובעת מסמכות "טבועה"**. המחוקק הקפיד על קביעת הכללים לביטול מכרז, ובהיעדר כללים להחייאתו, יש לראות בכך "הסדר שלילי". * **חובת הנמקה:** בנוסף, החלטה זו לא לוותה בהנמקה, דבר הפוגע בחובת ההנמקה המוטלת על הוועדה (תקנה 21(ג), 22(ג) ועוד). השופטת מדגישה כי הרשויות מקפידות עם המציעים, אך אינן יכולות להקל עם עצמן באמצעות "סמכות מכללא" ללא עיגון בחוק. 2. **עיתוי הליך השימוע:** * **עקרון:** תקנות 18א' ו-19 לתקנות קובעות כי ניתן לזמן מציע לבירור פרטים, אך הדבר צריך להיעשות **לפני קבלת ההחלטה הסופית** ביחס לתוצאות המכרז. תקנה 20(ב) קובעת שסמכות הפסילה קמה "לאחר שניתנה לבעל מסמכי מכרז הזדמנות להביא טענותיו", כלומר, הליך השימוע הוא שלב מקדמי לבחינת ההצעות, לא לאחר סיומו. * **החידוש/ההקפדה:** בענייננו, הליך השימוע ל"פרח השקד" נערך **לאחר** שהצעתה נפסלה, המכרז בוטל, והודעות על כך נשלחו למציעות. בית המשפט קבע כי **עריכת שימוע בשלב זה היא חריגה, קיצונית ובלתי סבירה, ומהווה חריגה מסמכות**. הדבר נוגד את הפסיקה הרואה בחומרה "הכשרת" הצעה בדיעבד, ובפרט כאשר מציעים אחרים הסתמכו על החלטת הביטול. 3. **עקרון השוויון והתנהלות מציעים:** * **עקרון:** עקרונות השוויון, טוהר המידות ואמון הציבור הם יסודות דיני המכרזים. כל פגיעה בהם עשויה להוביל לפסילת הצעה או ביטול הליך. * **החידוש/ההקפדה:** * **"תכסיסנות" מול תום לב:** השופטת בחנה לעומק את התנהלות "פרח השקד" בהמצאת המסמך המתקן. היא פסקה כי **הגשת המסמך המתקן לאחר פסילת ההצעה וביטול המכרז, ובהיעדר פנייה להבהרה או לתיקון הפגם מבעוד מועד, מעוררת ספקות כבדים לגבי תום ליבה, ועלולה להיחשב כ"תכסיסנות"**. אף שאינה מייחסת ל"פרח השקד" את תכונות ה"נחש" כפי שהוזכרו בפסיקה (ע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ), היא סבורה שהכשרת ההצעה בדיעבד, בנסיבות אלו, פוגעת בעקרון השוויון, ומשולה ל"עריכת מכרז למציעה אחת". * **צירוף נספח ביטוח מסויג:** בנוגע לעתירת "פורד", השופטת קיבלה את עמדת הוועדה כי יש לפסול הצעות שצורף להן נספח ביטוח מסויג, **אף אם הנספח לא היה תנאי סף ואמור היה להיות מומצא רק על ידי הזוכה**. הפסיקה (כפי שהובאה בע"א 798-05-09 מ.ג.ע.ר. – מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מניב ראשון ע"מ) קובעת כי שינוי בנספח הביטוחי, המצמצם את היקף הביטוח, פוגע בעיקרון השוויון. הרציונל הוא כי הדבר עשוי להוזיל את עלויות הביטוח ולהעניק יתרון בלתי הוגן למציע. בית המשפט דחה את טענת "פורד" בדבר תום לב, שכן הצירוף של נספח מסויג, בין אם בתום לב ובין אם במזיד, מהווה עילה ברורה לפסילה. 4. **החלטות ספציפיות:** * **עתירת עידנים:** התקבלה מכיוון ש"החייאת" המכרז המבוטל, ומתן ההזדמנות ל"פרח השקד" לתקן את הצעתה, נעשו שלא כדין. * **עתירת פורד:** נדחתה לגבי פסילת הצעתה, אך התקבלה לגבי ביטול "הכשרתה" של "פרח השקד". * **פסילת הצעת "עידנים":** אושרה, שכן הפגמים בה היו יסודיים ומהותיים (אי עמידה בתנאי סף, אי מילוי טופס הצעה כספית). * **הרשעות קודמות של "דינמיקה":** בית המשפט לא נכנס לעובי הקורה בעניין זה, שכן הסיק כי דין העתירות להידחות על בסיס עילות אחרות. הוא העיר כי קיימת ספק לגבי קיום זיקה משפטית בין החברות, וגם אם הייתה כזו, עבירה אחת בלבד רלוונטית לזכויות עובדים, מה שלא בהכרח מצדיק פסילה. **השלכות וסיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות הקפדנית של הליכי מכרז תקינים, הן בהיבט הפרוצדורלי והן בהיבט המהותי. בית המשפט מבהיר כי החלטות שאינן מעוגנות בחוק או בתקנות, או שאינן מנומקות כראוי, עלולות להתבטל, גם אם התקבלו לכאורה "מכללא". ההחלטה על "החייאת" מכרז שבוטל כדין, תוך מתן הזדמנות מאוחרת למציע לתקן את הצעתו, מהווה פגיעה חמורה בעקרון השוויון והיא בלתי קבילה. הדבר משקף גישה מחמירה בשמירה על כללי המכרז, ברוח הגישה של "בית שמאי" המוזכרת בפסק הדין, שכן גמישות יתר עלולה להוביל לאפליה ולפגיעה באמון הציבור.