בג"צ 477/81

תקציר

העותר, בן כת 'הכושים העבריים', שכר דירה מהמשיב 2. חוזה שכירות תקף היה בתוקף עד אוגוסט 1983. עם זאת, בעקבות פינוי זמני של בניין הדירות לצורך הדברה, חסמו שכניו של העותר את גישתו לדירה עם שובם, ובעל הדירה נכנס אף הוא לדירה, בטענה שהעותר הפר את חוזה השכירות. העותר ביקש סיוע ממשטרת ישראל אך לא קיבל. בג"ץ פסק לטובת העותר, הורה למשטרה לסייע לו להיכנס מחדש לדירתו בתוך שבועיים ופסק לו הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח מכל אחד מהמשיבים הראשון והשלישי. פסק הדין אישר את זכותם של בעלי קרקעות חוקיים לסיוע משטרתי נגד תפיסה בלתי חוקית, כל עוד הפלישה היא "טרייה", והמחזיק לא עיכב את פנייתם לבית המשפט. עוד הודגש כי על בעלי הדירות לפעול בהתאם להליכים משפטיים נאותים לפינוי, ולא לקחת את החוק לידיים. ההחלטה התקבלה בהתבסס על סעיפים 94 לחוק השמות (1956) ו-259 לחוק המקרקעין (1969), וכן על סעיפים 18(א) ו-18(ב) לחוק האחרון, הקובעים מועד אחרון של 30 יום לשימוש בכוח של מחזיקים חוקיים נגד כובשים בלתי חוקיים. השופט שמגר הדגיש את חשיבותו של שלטון החוק בשמירה על שלום הציבור ובמניעת אלימות, ואת הצורך שהמשטרה תקיים אותו באמצעות מענה לקריאות לעזרה.