ת"פ 60301-03-21

תקציר

לאחר ששקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים ובחן את התסקירים שהוגשו על ידי שירות המבחן, הגיע השופט להכרעה בתיק זה. בעוד הכלל קובע כי הכרעת דין באשמה צריכה להסתיים בהרשעה, ישנן נסיבות חריגות במקרה זה המצדיקות את ביטול ההרשעה. השופט הכיר בחומרת העבירה, והכיר בהשפעת האלימות במשפחה על הקורבן ועל החברה בכללותה. עם זאת, אירוע ספציפי זה, שהתרחש בעיצומם של 13 שנות נישואין ולכאורה אינו אופייני להתנהגותו של הנאשם, נחשב לגורם מקל. השופטת הדגישה כי גירושיהם של בני הזוג, חוסר הקשר של הנתבע עם המתלוננת מאז האירוע, יחסו האחראי לילדיו ולתשלומי המזונות היו שיקולים רלוונטיים. יתר על כן, השופט השתכנע מסיכויי השיקום של הנאשם ומההשלכות השליליות האפשריות של הרשעה על פרנסתו. מצבו התעסוקתי של הנאשם, בשילוב תפקידו כמטפל באמו החולה ומחויבותו לטיפולים ותוכניות שונות, שקלו לטובת ביטול ההרשעה. השופט הכיר בחרטה של הנאשם ובגישתו החיובית לאורך כל ההליך המשפטי. בעקבות זאת הורה השופט על ביטול הרשעתו של הנאשם בתקיפה בין בני זוג הגורמת חבלה של ממש. במקום זאת, נגזר על הנאשם לשלם לקורבן פיצוי בסך 2,000 ₪ ולהתחייב להימנע מביצוע עבירות אלימות במשך שנה. בנוסף, נגזרו על הנאשם 300 שעות עבודות שירות ומאסר על תנאי למשך שנה. השופט הדגיש גם את האפשרות לגזור את דינו אם הנאשם לא יעמוד בתנאי עונשו. ההחלטה התקבלה בנוכחות שני הצדדים, ונמסר להם על זכותם לערער בתוך 45 יום.