ע"א 1197/05

תקציר

הערעור הוא על פסק דין הדוחה את תביעת המערערת לתגמולי ביטוח מהמשיב, לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק חוזה הביטוח. טענת המערערים היא כי הם זכאים לתגמולי הביטוח כפיצוי בגין הנזקים שנגרמו למטעם, עקב מקרה ביטוחי של נזק בזדון. המשיב דחה את התביעה בנימוק של העדר גילוי מידע מהותי וחוסר תום לב מצד המערערת, דהיינו, איומים שהושמעו שלושה חודשים לפני חתימת חוזה הביטוח, בדבר גרימת נזק בזדון לשתילים בפרדס. בית משפט קמא דחה את טענת המערער, וקבע כי המערער אכן הסתיר מידע מהותי בכוונת מרמה. המערערת טענה כי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה לקיומו של חריג לאחריות, כי חוק חוזה הביטוח הוא חוק צרכני אשר שינה את חובת הגילוי, וכי ממצאיו של בית משפט קמא בדבר מהימנותם היו שגויים. עם זאת, בית המשפט שלערעור מצא כי המשיב עמד בנטל ההוכחה, וכי צדק בית משפט קמא בממצאיו העובדתיים והמשפטיים. לפיכך נדחה הערעור, ונפסק למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.