רע"פ 6032/20

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הערעור של המבקש. על פי הכלל, ניתן להתיר ערעור במקרים שבהם מעורבים עניינים משפטיים או ציבוריים עקרוניים החורגים מאינטרסים של גורמים פרטיים, או בנסיבות חריגות הצדק מחייב זאת, או שיש חשש לעיוות דין משמעותי שנעשה למבקש. במקרה זה, הבקשה אינה מעלה שאלות עקרוניות חשובות מבחינה משפטית אלא מתמקדת בעניינו הפרטני של המבקש. עונשו של המבקש כלל מאסר על תנאי, החל מיום שחרורו מהכלא. תאריך זה נקבע באופן ברור והתקבל על ידי בית המשפט. פרשנותו של המבקש לתנאי גזר הדין, שלטענתו צריכים להתחיל במועד אחר, חותרת תחת התכלית המרתיעה של גזר הדין ומנוגדת להוראה מפורשת של בית המשפט. זאת ועוד, טענת המבקש כי המשיב סירב לעתור להפעלת המאסר המותנה אינה מוצדקת. למשיב אין סמכות להימנע מכך והוא נדרש להורות על הפעלת המאסר המותנה, למעט במקרים מסוימים בהם לא הוטל עונש מאסר. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחית.