ע"ע 47715-09-14

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעת המערערת לגמול שעות נוספות והטבות תעסוקה אחרות. המערערת טענה לגמול שעות נוספות הן לפני ואחרי תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשס"ט-2009, אשר העביר את נטל ההוכחה למעסיקים בנוגע לשעות העבודה כאשר לא ניהלו רישומים תקינים. על פי דעת הרוב בפרשת בוסקילה, מרגע שעובד מציג גרסה עובדתית ראשונית של עבודה בשעות נוספות, עובר הנטל למעסיק להפריך. עם זאת, אם טענת העובד בדבר שעות נוספות נמצאה בלתי אמינה, המעסיק אינו חייב בגמול שעות נוספות, גם ללא רישומי נוכחות. בית המשפט הגיע למסקנה כי המערערת לא הוכיחה באופן משכנע עבודה בשעות נוספות, ונפלה למצב הרביעי בו התביעה נדחית בשל גרסה עובדתית בלתי אמינה. באשר לפיצויי פיטורים, בית הדין הסכים כי על המערערת לקבל פיצוי שווה ערך למה שהיה מופקד על ידי המעסיק על פי צו הרחבה, בסך 7,324 ₪, שכן לא בוצעו הפקדות כאלה. טענות אחרות, כגון ימי חופשה ללא תשלום, נדחו על סמך ממצאים עובדתיים של בית משפט קמא. הערעור התקבל באופן חלקי בנוגע לרכיב פיצויי הפיטורים, כאשר כל צד נשא בהוצאותיו לאחר שרוב התביעות נדחו. בהחלטה הודגש כי תיקון 24 אינו משנה את אופיו המותנה של גמול השעות הנוספות אלא מתקן את נטל ההוכחה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים.