ע"ז 55971-02-20

תקציר

החלטת בית המשפט היא לדחות את התביעה לביטול צו קיום צוואה, העומדת בהתאם לפסיקה המקורית. זאת בעקבות בקשה שהגיש אלמוני, כחצי שנה לאחר מתן הצו, לפי סעיף 72 לחוק הירושה. סעיף זה מאפשר לבית המשפט לתקן או לבטל צווים בהתבסס על עובדות שלא הוצגו בפני הרשם בעת מתן הצו. השופט קובע כי העובדות שהציג האלמוני – לרבות טענות בדבר חוסר הבנה, חשש ומעורבות של מנהל העיזבון – אינן עילה מספקת לביטול, שכן הן חסרות ראיות וסותרות את עדויותיהם של עורכי הדין ג' וק' וגב' כ'. השופט מקבל את גרסאותיהם לאירועים ומוצא אותן אמינות. זאת ועוד, גם ההקלטות שהציג האלמוני כראיה נדחות, שכן היו ברשותו טרם מתן הצו ואינן מהוות עובדות חדשות. השופט מדגיש כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להטיל ספק בצדקת העדפותיה של הצוואה וכי יש לכבד את כוונת המצווה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בצוואה. פסק הדין מתייחס גם לטענות בדבר קשירת קשר לשיבוש הליכי משפט והסתרה לכאורה של מידע על הקשר בין גב' צ' לבית יולס, מוצאם ללא תימוכין ודוחה אותן. כתוצאה מכך, צו קיום הצוואה מיום 25.8.19 נותר על כנו, והאלמוני נדרש לכסות את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של הצדדים האחרים, בסך 15,000 ₪, בתוך 60 יום. ניתן לפרסם את פסק הדין בעילום שם.