ת"א 13141-03-15

תקציר

הדיון נסוב סביב חוקיות ביטולה של פוליסת ביטוח חיים על ידי חברת ביטוח עקב אי תשלום פרמיות. חברת הביטוח ביטלה את הפוליסה לאחר ששלחה שתי דרישות בכתב לתשלום והודעת ביטול, כאמור בסעיף 15 לחוק חוזה הביטוח. עם זאת, המבוטחת טוענת כי לא קיבלה אף אחת מההודעות הללו וחברת הביטוח לא הצליחה לספק הוכחת מסירה. בית המשפט מצדד במבוטח וקובע כי חברת הביטוח לא פעלה לפי נוהל הביטול הראוי הקבוע בסעיף 15, ולכן הפוליסה נותרה בתוקף. השופט דן בהרחבה בגישות השונות לאופן משלוח ההודעות ומזהיר כי ביטול ביטוח ללא ידיעת המבוטח עלול להיות הרה אסון. מסקנתם היא כי בעוד שחברת הביטוח יכולה לשלוח הודעות בכל דרך סבירה, עליה לספק הוכחה לכך שההודעות הגיעו למבוטח. זה לא נעשה במקרה זה. בנוסף, חברת הביטוח לא שלחה הודעות לכתובתו הנוכחית של המבוטח, מה שגרם לכך שלא היה מודע לביטול. השופטת מדגישה כי הנטל הוא על חברת הביטוח לדאוג לכך שהמבוטח יקבל את ההודעות וכי אין די בשליחת מכתבים בלבד. השופט דוחה גם את טענת חברת הביטוח כי הפוליסה בוטלה בשל התנהלות המבוטח, ומדגיש כי הוראות סעיף 15 הן קוגנטיות ויש לקיימן. מאחר וחברת הביטוח לא עמדה באלה, הביטול נחשב בלתי חוקי. כמו כן, השופט דוחה את התיישנות התביעה ומורה לחברת הביטוח לשלם לתובע סכומים שונים, לרבות מלוא תשלומי ההלוואה, פיצויי עוגמת נפש, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. יש לציין כי על חברת הביטוח לשלם גם לבנק - המוטב בפוליסה - את יתרת החוב בגין ההלוואה. לבסוף, השופט דוחה את התביעה נגד הבנק וקובע כי הוא אינו נושא באחריות במקרה זה.