ת"א 16317-10-23

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לדחיית תביעה שהוגשה על ידי חברה בע"מ, עליה חל סעיף 353א לחוק החברות. סעיף זה מחייב חברות להפקיד ערבות להוצאות המשפט של הנתבע במקרה של הפסד, אלא אם כן מצא בית המשפט כי החברה יכולה לכסות הוצאות אלה במידה מספקת. עוד קובע החוק כי לבית המשפט סמכות לעכב את ההליכים עד למתן הערבות. במקרה זה, החברה התובעת לא ערערה על תחולת סעיף זה אלא טענה כי מצבה הפיננסי איתן, כלומר אין צורך בערבות. בית המשפט בחן את יכולתה הפיננסית של החברה ומצא כי היא אכן הוכיחה איתנות פיננסית מספקת לכיסוי הוצאות פוטנציאליות. החברה סיפקה מגוון מסמכים, לרבות דפי בנק, הערכות שווי ודוחות כספיים, התומכים בטענתה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי סיכויי ההצלחה של התביעה אינם מוגדרים, שכן לשני הצדדים היו טענות וטענות הדדיות. בית המשפט אמנם מתח ביקורת על התנהלותם של שני הצדדים במהלך ההליך, אך בסופו של דבר החליט שלא להיעתר לבקשת הדחייה, מתוך אמונה שהחברה התובעת הוכיחה יכולת לשלם הוצאות פוטנציאליות כלשהן. עוד הדגיש בית המשפט כי סעיף 353א גובר במקרים בהם מדובר בחברות תובעניות, ועל כן בקשת הנתבעת לערבות הייתה מוצדקת. עם זאת, נוכח יכולתו הכלכלית המוכחת של התובע וסיכויי ההצלחה הבלתי מוגדרים של התביעה, קבע בית המשפט כי אין צורך להפקיד ערבות, ונתן את ההחלטה לטובת התובע.