בד"מ 10/96

תקציר

פסק הדין מתייחס לתלונה שהוגשה נגד עורך דין שלא העביר ללקוחו דין וחשבון על הכספים שהפקידה אצלו. המתלוננת, אישה מבוגרת, הפקידה אצל עורך הדין הנתבע סכום השווה ל-9,000 דולר לצורך כיסוי הוצאות הקשורות למכירת שתי דירות ורכישת דירה נוספת. למרות בקשותיה החוזרות ונשנות, הנתבע לא מסר לה כל דו"ח כספי או אסמכתא. ועדת האתיקה ובית המשפט עשו ניסיונות רבים לחייב את הנאשם להגיש דו"ח מסודר, אך הוא התחמק שוב ושוב מאחריותו וסיפק תירוצים בלתי סבירים. התנהגותו של הנאשם נמצאה בניגוד לתקנה 42 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), המחייבת עורכי דין למסור ללקוחות חשבונות כספיים על פי דרישה. בית המשפט הרשיע אותו גם בעבירה על סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין. לנאשם היסטוריה של הרשעות אתיות קודמות, כולל כאלה שכללו עבירות דומות. בהתחשב במכלול הנסיבות, גזר בית המשפט על הנאשם שישה חודשי השעיה מלשכת עורכי הדין, שישה חודשי מאסר על תנאי ועונשים נוספים לרבות תשלום הוצאות ופיצויים למתלונן. שופט מתנגד טען להחמרת הענישה, תוך הדגשת התנהגותו המזלזלת של הנאשם כלפי הלשכה ומוסדותיה. פסק הדין התבקש להתפרסם, כולל שמו של הנתבע.