בש"פ 2013/13

תקציר

פסק הדין דן בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין הבעלות על מספר ממצאים ארכיאולוגיים. החפצים המדוברים נתפסו מהמשיב במסגרת חקירה פלילית. המערערת, שפעלה בתום לב, ביקשה להשתלט על החפצים מחשש לסחר בעתיקות מזויפות ולאפשר לציבור גישה אליהן. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו לאחר שהעדים התרשמו ישירות מבית המשפט. על פי פסק הדין, החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לפי סעיף 36 לפקודת סדר הדין הפלילי נחשבת זמנית, וערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות אלה. יתר על כן, מאחר שההליך הפלילי לא הבהיר די הצורך את העובדות ואת השאלות המשפטיות המורכבות הנדרשות לצורך קביעת זיקתם הקניינית של החפצים, הליך אזרחי הוא ההליך המתאים לקביעת בעלות. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט דנציגר ואליה הצטרפה השופטת ברק-ארז, קובעת כי יש לדחות את הערעור, ולהותיר את הממצאים בחזקת המדינה כדי לאפשר למערער לפתוח בהליך אזרחי לבירור הזיקה הקניינית. השופט סולברג כתב חוות דעת חולקת, וסבר כי יש לקבל את הערעור לגבי שניים מהחפצים, "לוח יהואש" ו"נר האבן", ולמסור את החזקה בהם למדינה.