דנ"א 1691/23
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין עוסק בבקשה לקיים דיון נוסף בהחלטת בית המשפט בערעורים בתיק על פיצויי הפקעה בגין קרקע שנלקחה בשנת 1967 לצורך סלילת כביש מס' 2. הערעורים נבעו מהחלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בחיפה, שקיבל חלקית את תביעת הפיצויים, ודחה את טענת ההתיישנות של המשיב. בית המשפט המחוזי חישב את הפיצוי על בסיס פקודת הדרכים ומסילות הברזל ולא על פי פקודת הקרקעות. הדבר הוביל לכך שהמבקשים קיבלו פיצוי של 12,082 LEI. שני הצדדים ערערו, כאשר המבקשים טענו לפיצוי נוסף לפי פקודה אחרת ולהערכה מחודשת של שווי הקרקע, תוך התייחסות לתקדימים כמו פרשת הייטנר. עם זאת, ביום 2.1.2023 דחה בית המשפט את שני הערעורים מבלי לפסוק הוצאות, ואישר את פסק הדין הקודם ללא טעות ניכרת בדין. בעקבות זאת ביקשו המבקשים לקיים דיון נוסף בטענה שפסק הדין מתעלם מתקדימים חשובים וסותר פסיקות קודמות של בית המשפט. עם זאת, הבקשה נדחתה ביום 3.4.2023, מאחר שנקבע כי התנאים לדיון נוסף אינם מתקיימים. בית המשפט קבע כי לא נקבעו עקרונות משפטיים חדשים, וטיעוני המבקשים נתפסו כעילה לערעור, שאינה מצדיקה דיון נוסף. מכיוון שלא היה צורך בתגובה נוספת, לא הוזמנו הוצאות נוספות.
דנ"א 1691/23 יורשי המנוח מוחמד חסין בסתוני נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ, בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 2275/21 ובע"א 6309/21 מיום 2.1.2023 אשר ניתן על ידי השופטים ד' מינץ, י' אלרון וג' כנפי-שטייניץ, עליון (3.4.2023)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.