פ"ל 4435-03-11

תקציר

הנאשם הורשע בנהיגה ללא רישיון תקף ובנהיגה בזמן פסילה. העבירות בוצעו בשנת 2011. הנאשם לא חידש את רישיונו בשל אילוצים כלכליים, הנחשבים לעבירה כלכלית ואינם מהווים סכנה למשתמשי דרך אחרים. עבירה זו בדרך כלל אינה גוררת מאסר. העבירה השנייה, נהיגה בזמן פסילה, נושאת טווח רחב יותר של עונשים, ולא ניתן לשלול מאסר. במקרה זה, בית המשפט שקל את חוסר אחריותו של הנאשם עד לאחר ההרשעה, את עבירות התנועה הקודמות שלו ואת נסיבותיו האישיות הנוכחיות, לרבות מצבה הבריאותי של בתו הצעירה ושיקומו המוצלח לאחר עבירה קודמת. בית המשפט אמנם הכיר בעבירות העבר שלו ובמאסר המאסר על תנאי התלוי ועומד, אך פעל בהתאם להמלצה החד-משמעית של שירות המבחן למבוגרים לחסוך ממנו עונש מאסר, שכן הדבר עלול לערער את יציבות חיי משפחתו ואת התקדמות השיקום. במקום זאת, בית המשפט הורה על פסילה לארבע שנים מלנהוג, 180 שעות עבודות שירות, צו מבחן לשנה והתחייבות כספית בסך 15 אלף שקל. בית המשפט האריך גם את עונשי המאסר המותנים הקודמים של הנאשם. פסק הדין מעניק לנאשם הזדמנות אחרונה להשתקם, בתקווה שהמלצת שירות המבחן תתברר כיעילה. גזר הדין נועד לאזן בין הרתעה לשיקום, ולנאשם יש זכות ערעור בתוך 45 יום.