ת"פ 3365/04

תקציר

השופט מצא את הנאשם אשם בגניבה על ידי אדם מוסמך. הנאשם, עורך דין במקצועו, הואשם בגניבת שיק בשווי 15,000 ₪ מלקוחו, מר שרמן, שמסר לו את השיק כדי לתת לשני זוכים כפי שנקבע בפסק הדין. השופט מצא את עדותו של שרמן אמינה, וציין כי הוא סומך על הנאשם במשתמע והיה נותן לו כסף לחלוקה כפי שהונחה. השופט דחה את טענת הנתבע כי יש לפדות את הצ'ק כדי להתחלק בין הזוכים, וסבר כי הנתבע התכוון לשמור את הכסף לעצמו. הדבר נתמך בכך שהנאשם פדה את השיק בעיר אחרת ולא הפקיד אותו בחשבון נאמנות, וכן בהסבריו הבלתי עקביים והבלתי סבירים למעשיו. זאת ועוד, התנהלותו של הנאשם לאחר קבלת הצ'ק, לרבות התחמקותו מחקירה במשך שנים רבות ואי יידוע איש כי הכסף נגנב, העידה על אשמה. השופט הדגיש כי עורכי הדין מחויבים להתייחס לכספי הלקוחות בזהירות ואינם רשאים להשתמש בהם ללא הסכמה מפורשת. בהתחשב במכלול הראיות, הרשיע השופט את הנאשם בגניבה בידי מוסמך לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין. גזר הדין נדחה עד לקבלת תסקיר משירות המבחן, והנאשם הוזהר מפני ההשלכות של אי התייצבות לדיון הבא.