ע"א 5378/90

תקציר

הערעור מתייחס לשנות המס 1985-1987 וסובב סביב השאלה האם מתקיימים יחסי עובד מעביד בין האגודה לספורט הפועל טבריה לבין שחקני הכדורגל החברים באיגוד. האגודה רשומה כאגודה עות'מאנית ומטרותיה לפתח חוסן פיזי ורוחני ולטפח הרגלים של תרבות גוף ומשמעת. כל שחקני הכדורגל המעורבים בערעור הם חברי ההתאחדות. בנוסף לחברות, לעמותה חוזים אישיים עם השחקנים, הכוללים את התקופה בה ישחק השחקן בקבוצה ונספח כספי הקובע את הסכום המקסימלי שיקבל השחקן עבור פעילותו. החוזה מחייב את השחקן להקדיש את מיטב מאמציו, כישרונו, כישוריו ויכולתו המקצועית לתפקידו כשחקן, אך אינו מונע ממנו לעבוד בעבודה אחרת, ואכן רוב השחקנים עושים זאת. ההתאחדות נדרשה על ידי המשיב לשלם מס מעבידים ומס שכר על הסכומים ששולמו לשחקנים, בטענה שהתקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור האגודה על החלטה זו. בית המשפט העליון קבע כי מערכת היחסים בין ההתאחדות לבין השחקנים עומדת בדרישות המבחנים לקיומם של יחסי עובד מעביד הן משיקולים כלליים והן מטעמים ספציפיים הקשורים לפקודת מס הכנסה. אופיים הכלכלי של היחסים בין ההתאחדות לבין השחקנים, כפי שעולה מהחוזה ביניהם, מצביע על יחסי עובד-מעביד. הדבר נתמך גם על ידי מבחן הבקרה, מבחן היחסים האישיים, מבחן האינטגרציה, מבחן אספקת החומרים והכלים על ידי המעסיק ומבחן צורת התשלום. מבחני עזר נוספים, כגון תשלומים סוציאליים וההבדלים הטכניים והמהותיים בין שכיר לעצמאי, מצביעים אף הם על יחסי עובד-מעביד. העובדה שהשחקנים חברים באגודה שיתופית היא משנית ולא ניתן להשתמש בה כדי להעלים מס. לבסוף, יש לראות בהכנסות השחקנים הכנסה מעבודה, ולא הכנסה מעיסוק, למרות שהמונח "עיסוק" עשוי לכלול עיסוקים שונים כגון ספורט. לפיכך, העמותה נדרשת לשלם מס שכר ומס מעבידים, והערעור נדחה.