עת"מ 28228-02-13

תקציר

העותרים ביקשו מבית המשפט להתערב בצו הארנונה של המשיב, אשר חייב מחסני עסקים לפי סיווג הנכס העיקרי, בטענה כי הוא בלתי סביר ביותר וכי אין לו סיווג נפרד למחסנים בעלי שיעור מס מופחת. המשיב טען כי העתירה פגומה מבחינה פרוצדורלית, שכן הוגשה מחוץ למגבלת הזמן הקבועה בחוק, וכי בכל מקרה שינוי צו המס טעון אישור שרי הפנים והאוצר, דבר שלא התבקש. בית המשפט הסכים עם המשיב כי העתירה נגועה בשיהוי, שכן הוגשה זמן רב לאחר קבלת ההחלטה, וכי הסעד המבוקש בדבר תיקון צו המס הוא תיאורטי, שכן אישור השרים לא התבקש בתוך פרק הזמן. עוד ציין בית המשפט כי בקשתם החלופית של העותרים למתן פסק דין הצהרתי הפוטר מחסנים מצו המס הנוכחי, היא צעד גורף שאינו מוצדק. יתר על כן, השרים, שבסמכותם לשנות את הצו, לא היו צד לעתירה. בין היתר דחה בית המשפט את העתירה מבלי לרדת לסוגיות המהותיות, וקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.