עפ"ג 14694-03-10

תקציר

מדינת ישראל ערערה על החלטת בית משפט השלום בחיפה בעניינו של גאבר גבארין, שהורשע על סמך הודאתו בשני סעיפים של פריצה וכניסה לבית עסק וגניבה. המשיב הודה גם בשש עבירות פליליות נוספות במסגרת הסדר טיעון לסיום כל ההליכים נגדו. בית משפט השלום גזר על גבארין 30 חודשי מאסר בפועל והטיל שלושה עונשי מאסר על תנאי במקביל, שהסתיימו בסך הכל ב-12 חודשים, שנוספו ל-30 חודשי המאסר. בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, קיבל את הערעור בחלקו. בית המשפט מצא כי שגה בית משפט קמא ביישומו של עונשי המאסר המותנה, שכן לא סיפק הצדקה מספקת לחפיפה ביניהם. בית המשפט המחוזי הדגיש כי הכלל צריך להיות כי עונש מאסר מותנה שהוטל בהליך קודם צריך לעמוד בפני עצמו, גם אם הנאשם בוחר להודות במספר עבירות בהליך מאוחר יותר. עם זאת, בהתחשב בכלל המטיב עם הנאשם בערעורים ובעונש הכולל שנגזר על ידי בית משפט השלום, הורה בית המשפט המחוזי כי רק שניים מהעונשים המותנים ירוצו ברצף, בעוד אחד ירוץ במקביל. בעקבות זאת הוגדל תקופת המאסר ל-51 חודשים, החל מה-3 באוקטובר 2009, מועד מעצרו של גבארין. יתר ההיבטים של החלטת בית משפט השלום נותרו ללא שינוי. פסק הדין ניתן ב-10 ביוני 2010 על ידי השופטים תמר שרון נתנאל, אלכס קיסריה ורון שפירא.