עפמ"ק 50075-11-18

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר שזיכה נאשם שהואשם בהפרת חוקי חניה. ערכאת הערעור קובעת כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר לפסול ראיות שנאספו באמצעות מצלמות וידאו המנטרות מרחבים ציבוריים בגין עבירות חניה התבססה על פרשנות רחבה מדי של הזכות לפרטיות ולא הביאה בחשבון את מידתיות המעקב. בית המשפט מדגיש את אופיו המצומצם של המעקב, המכוון אך ורק לאכיפת חוקי חניה, ומציין כי הוא אינו פוגע בזכויות הפרטיות של האזרחים במידה בלתי חוקתית. כמו כן, בית המשפט קובע כי לעירייה יש סמכות להפעיל מערכת מעקב כזו מכוח סמכויותיה להסדרת החניה וזרימת התנועה. פסק הדין מבטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, מרשיע את הנאשם ומטיל מחדש את הקנס המקורי. פסק הדין מדגיש גם את ההתאמה של ערעור מינהלי ישיר על מערכת מעקב המצלמות ולא תקיפה עקיפה באמצעות הליך פלילי.