תא"מ 22656-02-13

תקציר

בית המשפט מצא כי יש לדחות את תביעת התובע נגד העירייה, המשטרה וחברת האבטחה (רשגד) בשל כשלים פרוצדורליים וחוסר ראיות. התובע לא סיפק לוח זמנים ברור של האירועים שהובילו לביטול העצרת המתוכננת שלו, וטענותיו בדבר אפליה ורשלנות לא הוכחו. הודאותיו שלו וטענותיו הסותרות ערערו את טיעוניו. עוד ציין בית המשפט כי מדובר בניסיון להפוך הליך משפטי לפלטפורמה לתקיפת הנתבעים, המכיל מלל והאשמות מוגזמים, תוך היעדר ראיות ממשיות. בנוסף, הדרכים המשפטיות בהן ניסה התובע לצעוד כדי לתבוע פיצוי כספי לא היו תקפות. לא הוכחה עוולה חוקתית, הפליה כהגדרתה בחוק איסור הפליה או רשלנות מצד הנתבעים. לגופו של עניין, הטענות נגד רשגד הופרכו על ידי הודעותיו הקודמות של התובע ולא ביססו רשלנות. העירייה והמשטרה לא היו אחראיות לעיכובים או לאפליה לכאורה בקביעת מיקום העצרת. הדרישה לרישיון עסק הייתה סבירה ולא מפלה, במיוחד לאור אופי האירוע שהתפתח ממחאה למופע תרבות. התובע גם לא הביא ראיות לנזקים, שכן מרבית ההוצאות לא הוכח ששולמו על ידו, ולא היה קשר סיבתי ברור בין פעולות הנתבעים לבין ביטול העצרת. בסיכומו של דבר, הטענה נמצאה מופרכת, והתובע חויב לשאת בהוצאות המשפט הניכרות של הנתבעים.