בש"א 2671/06

תקציר

בקשת המשיב מבקשת לדחות את תביעת העותרת מן הטעם שהליכים קודמים בין הצדדים מהווים השתק לתביעה הנוכחית. הבקשה מתבססת על שלושה הליכים קודמים. פסק הדין הראשון קבע כי טענות הצדדים לא נגרעו, פסק הדין השני היה תלוי בהעברת כספים על ידי הבנק שלא התרחש, והשלישי מתייחס להפרה לכאורה של חיוב לא מוגדר. המשיב טוען כי פסק הדין הראשון ניתן כסעד זמני ואינו מהווה השתק, ואילו העותר טוען כי מדובר בפסק דין סופי. השופט פוסק לטובת המשיב ומציין כי הסכמת הצדדים נותנת תוקף לפסקי הדין. מאחר שתוקפו של פסק הדין השני תלוי בכך שהבנק יעביר את הכספים, והדבר לא קרה, אין השופט צריך לברר את העובדות בהליך הפטר מקוצר. עוד מציינת השופטת כי עילות ההליך הקודם שונות מהתביעה הנוכחית, המבקשת פיצויים בגין העיכובים הבלתי חוקיים לכאורה של הבנק בהעברת כספים. עוד מדגישה השופטת כי פסק דין הצהרתי אינו מונע תביעה לסעד אופרטיבי. באשר להליך הראשון, מדגישה השופטת כי הסכמת הצדדים כי פסק הדין לא ישפיע על תביעות עתידיות, וקביעתו לכאורה של השופט, משמעה כי אין בו כדי להוות השתק. השופט מגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, ומורה לעותר לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין.