ע"פ 1109/09
פסק-דין עליון
תקציר
בפסק דין זה בוחן בית המשפט את שיקול הדעת בפסיקת פיצויים לנאשמים שזוכו מאשמה, תוך התמקדות בסעיפי הדין המאפשרים פיצוי אם לא היה בסיס להאשמה או בשל "נסיבות אחרות" המצדיקות זאת. המקרה הנדון עוסק במערער שזוכה במלואו, ומעלה את השאלה האם זיכוי מוחלט כשלעצמו מצדיק פיצוי. בית המשפט מכיר בכך שמדובר בעניין מורכב, נוכח הצורך לאזן בין עשיית צדק לבין עומס מופרז על רשויות החקירה. בית המשפט נוטה לפצות את המערער בשל אופיו של הזיכוי, שהיה מושרש בהגנה עצמית, הגנה משפטית חיונית. הגנה עצמית זו, הנחשבת להגנה "מצדיקה" ולא "פטורה", מרמזת על חפות מוסרית, המהווה גורם מכריע במתן פיצויים. בית המשפט מדגיש את חשיבותן של הבחנות אלה לבחינת הזכאות לפיצויים, וקובע כי ההפרשה הרחבה שבחוק לפיצויים ב"נסיבות אחרות" כוללת קשת רחבה של שיקולים. בסופו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי זיכויו המוחלט של המערער, המבוסס על הגנה עצמית, מצדיק פיצוי, המשקף את הציוויים המוסריים הרחבים יותר של הצדק.
ע"פ 1109/09 סאמי שיבלי נ' מדינת ישראל, עליון (4.1.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.