בג"צ 9850/16

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה לבג"ץ המבקשת מהם להורות למשיבים – מדינת ישראל ורשויות החוק שלה – לפעול נגד המעורבים במותו של בסאם אבו רחמה, שנהרג מירי חיילי צה"ל/מג"ב במהלך הפגנה בכפר בילעין. הטענה המרכזית בעתירה היא כי יש די ראיות להעמיד לדין את הלוחמים והמפקדים שהיו מעורבים באירוע, כל אחד לפי תפקידו ומעורבותו האישית, בגין אי תדרוך נכון של הלוחמים ובגין הירי הישיר שהביא למותו של אבו רחמה. המשיבים טוענים כי אין די ראיות כדי לקבוע סיכוי סביר להרשעה ולכן אין לנקוט בפעולה. לאחר בחינה מעמיקה מוצא בית המשפט כי ההחלטה שלא להעמיד לדין את המעורבים נופלת למתחם הסבירות ואינה מצדיקה התערבות שיפוטית. השופטים מסכימים עם עמדת המשיבים ומציינים כי קיימים קשיים ראייתיים ומהותיים בהגשת כתבי אישום, וכי הזמן הרב שחלף מאז האירוע אינו מקנה נקיטת צעדים משמעתיים או פיקודיים. למרות שהשופטים מכירים בהתנהלות הקשה של הרשויות לאורך הפרשה, הם דוחים בסופו של דבר את העתירה מבלי להורות על הוצאות, בתקווה שהלקחים מהמקרה החריג הזה יופקו להתייחסויות עתידיות. השופט י' קרא מביא חוות דעת מסכמת, המדגישה את הנסיבות הטרגיות ואת הימנעותה של המדינה מחקירת האירוע בהקדם, שהובילה ל"נזק ראייתי".