בג"צ 811/15

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה בשל שיהוי בהגשה, שכן העותרים ידעו כי המשיב 2 צפוי להעיד נגדם למעלה משנה לפני הגשת הבקשה לביטול הסכם עדי המדינה. השיהוי הסובייקטיבי הכבד והיעדר ההצדקה להגשה מאוחרת כזו, יחד עם פוטנציאל השיהוי האובייקטיבי, מחייבים את דחיית העתירה. זאת, למרות שנראה כי העתירה מצביעה לכאורה על פגיעה בשלטון החוק - "גרירת הרגל" במשפטו של המשיב 2 אינה קשורה לנזק לו טוענים העותרים מהסכם עדי המדינה. עיקרו של הסכם כזה הוא חובתו של עד המדינה למלא את חלקו בעסקה, וזכותה של המדינה לצפות לקיום חובה זו. זאת ועוד, טענות העותרים בדבר אי-נאותות ההסכם וחוסר מידתיות העונש אינן עילה מספקת לקבלת העתירה, במיוחד נוכח הפסיקה המרתיעה מפני התערבות בשיקול דעתה של התביעה בעניינים אלה. העותרים יכסו את הוצאות המשיבים, בסך 7,000 ₪.